אז ככה.

אני בת 18, ומצלמת חודשיים, וגם זה בהפסקות בתקופת הבגרויות האחרונות.

התאהבתי בצילום בסביבות גיל 11-12, עם מצלמת סטילס אוטומטית ומעפנה, שלא יצא ממנו כלום. הפסקתי כי זה היה לפני העידן הדיגיטלי, ולא רצו להמשיך לבזבז על הניסיונות הכושלים שלי סרטי צילום + פיתוח..

רציתי מצלמה דיגיטלית טובה כבר מגיל 14, אבל איכשהו אף פעם לא יצא, אז צילמתי עם מצלמת שני מגה פיקסל בפאלם (רמה של מצלמת פלאפון), במצלמות של המשפחה ושל חברים.

את הבייבי שלי קניתי בתור מתנת יום-הולדת עצמית, אחרי סקר שוק ארוך שבו בסופו של דבר התאהבתי בה. מיד כשהיא הגיעה קניתי שני ספרי צילום בשביל הבסיס והתחלתי לתרגל, אבל יש לי עוד המון מה ללמוד.

אני מצלמת בעיקר אנשים, בעיקר חברים ומשפחה כי עדיין אין לי אומץ לצאת עם המצלמה לרחוב ולצלם אנשים שאני לא מכירה.

למה אנשים? כי זה דינמי ומעניין. חוץ מזה, אני שונאת חרקים ואני בת-ימית, זה לא כאילו שיש פה נוף עוצר נשימה - אז מה כבר נשאר? :P