פרח קיר

אז התחילה שנה,

ולא עשיתי סיכומי סוף ולא רשימת ציפיות להתחלה.

ודי התבעסתי שהשנה הקודמת נגמרה כי היא היתה אחת הטובות שידעתי,

אבל המחשבות על מה שעומד לקרות בשנה הקרובה מחקו את התחושה הזו.

אני מתחילה את השנה בסימן סתוי,

כמו עונת מעבר בלתי נגמרת- סוגרת פרק אחד ומתחילה אחר שיהיה נפלא מקודמו.

ואפילו הספקתי לגנוב כמה שעות של חופש בתוך בליל העשייה.(ממש התעליתי על עצמי הסמסטר- 3 מקומות עבודה ו2 התנדבויות).

ובכלל אני די בתחושה שאני הולכת בתוך ענן של אושר.

ולא, אני לא מאוהבת, לא עומדת להתחתן בקרוב, הממוצע שלי בירידה תלולה, לא ראיתי או דיברתי עם חברים שלי פרק זמן די ארוך, סבתא שלי היקרה לי מאוד במצב בריאותי לא משהו. ואפשר להמשיך למנות פה פריטים ברשימה...

ולמרות כל זה,

אפשר להגיד רק במילה אחת

ש-טוב. (ברוך ה', בלי לפתוח פה, טפו טפו טפו וכל זה....)

שתהיה שנה נפלאה, בלי משברים כלכליים, סביבתיים, בטחוניים ושביתות.

(עם בקשה קטנה שלי מאלוהים- שיחזיר את גלעד הביתה)

חזרתי לפה אחרי שלא ביקרתי כבר המון זמן,

ואני חייבת לומר שהתגעגעתי.

כשחוזרים לסבב קריאה בקבועים שלך בישרא, יש תחושה של חזרה לשכונה מפעם.

כאילו באת לשבת עם החבר'ה על הברזלים ולשמוע מה התחדש אצל כולם...