טוב לא שיר,
אפילו לא חמשיר.
אפילו לא שירה מודרנית או כל סוג של שירה יפנית.
אלא פשוט שלום. כולל מחיקה, אבל אני עוד אתן לזה קצת זמן כי קשה לי לשחרר...
לתקופה מסויימת המצע הזה היווה פלטפורמה נהדרת לשחרר החוצה סחרחורת מחשבות שלא מעניינות באמת אף אחד חוץ ממני,
ולראות אותן סדורות על מסך מחשב עשה קצת סדר בראש.
לימים נעשה נוח לפרוק כאן דברים שיותר קל להסתיר מהעולם האמיתי.
אבל בימים טרופים ועסוקים אלה, כשהמציאות לא משחררת מהקרקע,
העולם האחר מטשטש וכבר לא מהווה חלק אמיתי או משמעותי.
אז לחמש וחצי שנים היה לי מפלט,
ועכשיו כנראה שלמדתי לדבר.
עדיין מסתובבת בשכונה, אבל בלי להשאיר יותר מידי סימנים.
אז תודה למי שהציץ, נפגע וגרם לי להכיר עוד מישהו נפלא בעולם.
ותודה למי שהציץ, אבל כחוויה חד פעמית,
וגם למי שטעה בדרך. הלא אחד הדברים הכי כיפים במקום הזה, הוא ניסוי וטעייה במסדרון ארוך מלא דלתות
שאין לך מושג מה תגלה כשתלחץ עליהן,
אבל בניגוד לדד אנד,
כאן אפשר לעשות אקזיט.
אז בהצלחה לי עם כל השינויים המרגשים והמפחידים עכשיו
ותודה לישרא.