I have those strange dreams. But I'm not allowed to tell you about them.

Dreams of awesomeness, of greatness. Or maybe its violence?

I must get out of here, I'm going crazy.

Life is not enough.

אני בהחלט צריך שינוי. זה מאוד בוגר להחזיק את עצמי, "רק עוד 5 שבועות". וזה כמובן מאוד מאוד מאוד לא כיף להיות בוגר.

אני רוצה לעשות דברים משוגעים...

To see a world in a grain of sand,
And a heaven in a wild flower,
Hold infinity in the palm of your hand,
And eternity in an hour.
אולי בלייק הצליח, אבל אני לא.

חזרתי לקומיקס ואנימה. אולי אני אתחיל ללמוד לנגן על בס?

עריכה:

ישבתי וחשבתי על הפוסט הזה, והגעתי למסקנה שהבלוג הזה מציג אותי בצורה קודרת למדי: אדם דיכאוני ומשוגע. מאידך, מי שמכיר אותי יכול להעיד שאני לא דיכאוני ברוב היום. וכהוכחה לסקפטים:

וווווויייייייייי, הצלחתי גלגלון בלי ידיים כמו שצריך! ומה צפוי בהמשך? סלטו, כמובן.