איזה כיף לחזור למיטה.

המיטה הזו, שאנחנו ישנים עליה כבר איזה זמן. המיטה הזו ראתה אותנו עוד מההתחלה. מוטב לרקוד חצי דקה.

מה אני עושה כאן? משחק במבוגרים. דירה, ילד, עבודה. "אל תיכנס למעגל הזה", אבל נכנסתי. רציתי עכשיו סיפור אבל יצא מודרניסטי - כרגיל.

איפה הייתי לפני שנה? זה ממש מצחיק. והעניין הוא- אני לא יודע אם, ועד כמה אני נהנה. אני עושה את הדבר הנכון? לעזאזל. אבל אין לי ברירה, כי אני נסחף. יש זמנים שנסחפים, וזמנים שלא. החיים משונים. כמו אז, נתתי לך בחושך, טבעת ענקית.

כן, אני חושב שאני נהנה. לא כרגע, אבל בכלל. אני זוכר מה היה פעם, ועכשיו עדיף. אני יכול לעשות מה שאני רוצה; איזו בדיחה. זו כנראה תקופה כזו, שהאושר בא בזעם.

כבר לא מלאך. עברה התקופה, אין מה לעשות. איזה משפט מכוער. אבל כמו כל המכוערים - צודק. אני לא יודע... אם מה שמתחשק לי ומה שאני רוצה הם אותם דברים. אפשר לעשות אחד, ואת השני לא? ולהיפך?

כל הזמן לעשות. כל הזמן מחשבות. ועכשיו עם השֵיִיבֶַּה.