ושוב בפעם השניה בשבוע האחרון הזדמן לי להציץ פה,

חיפשת לראות אם עוד קיימים פה אנשים מהעבר,

כאלה שתמיד היו נכנסים ומגיבים..

אז תודה לשירן שהגיבה שמחנו לראות שריד מהעבר,

אך לצערי כל הבלוגים נעלמו, כל אחד ואחת שהגיבו בהתמדה

לא הצלחנו להכנס לאותם בלוגים וסביר להניח שהם נטשו לטובת הפייסבוק...

אז דרישת שלום חמה לכם...

ובמיוחד לחן שהייתה מגיבה באופן קבוע, שלחי אות חיים...

לילה טוב וחג שמח,

אנחנו

מצאתי את עצמי יושבת מול המחשב ופתאום נזכרתי בבלוג הזה, שלי, שלנו- קופיקו ומוגלי.

אז התחשק לי לכתוב משהו לעולם, משהו שיוכלו לראות כולם-

חייך לאחר, החחיוך מדבק!

עשה טוב לאדם אחד והוא יעביר את זה הלאה, אין לכם מושג עד כמה גדולה ההשפעה של כל אחד מכם על הסובבים אתכם.

זהו מסרון קטן לחיים...

שולחת לכם ים של חיבוקים,

מוגלי אוהבת אותך!!!

קוקי, תרגישי טוב מחזיקות לך אצבעות.

שלכם,

קופיקו