נכנסתי לכאן כדי לשמור את הבלוג על המחשב, שיהיה לי קובץ. אז על הדרך אעדכן קצת :-)
סוף כל סוף אנחנו נפרדים. אנחנו מחכים לסוף שנת הלימודים (עוד חודשיים) כדי לא להוציא את הבן שלנו מהגן באמצע השנה. אני חוזרת לעיר הגדולה.
לא הצליח לנו לעשות עוד ילד למרות ששנינו מאוד מאוד רוצים. אני כבר שנים מסתובבת עם הרגשה שאני נשארת איתו רק כדי לעשות עוד ילד. כמובן שאני יודעת שתמיד היו לי תירוצים ללמה אני נשארת איתו. אבל אחרי שהגיע הילד הראשון, הייתי כבר הרבה הרבה פחות מפוקסת על נסיונות לשפר את הקשר. היה לי משהו אחר להתרכז בו. בועז בחר תמיד להגיד שזו הבעיה, כשברור לגמרי שהבעיות היו גם קודם, ורק עכשיו הפסקתי לכרכר סביבו כל הזמן.
בכל מקרה, אחרי שנה לא קלה החלטנו כן ללכת לטיפול זוגי (בועז רצה מזמן, אני לא רציתי כי ידעתי שאני בעצם רוצה להיפרד) - אני לא הייתי בכלל אופטימית אבל חשבתי שזה יכול להיות טוב גם בשביל פרידה. כדי שנצליח להיפרד יפה כדי שהבן שלנו יסבול כמה שפחות מזה.
והלכנו לכמה טיפולים, ובטיפול הראשון בועז הפתיע ואמר שהוא רוצה להיפרד.
ובהמשך גיליתי שהוא שוב עם מישהי אחרת. ואמנם הוא מכחיש שזו הסיבה שהודיע בטיפול (שכל כך חיכה לו) שהוא רוצה להיפרד, אבל אני לא מאמינה לו. גיליתי דרך הסלולרי שלו (שלא בדקתי שנים, אבל פתאום ראיתי הודעה בלילה ממישהי ששאלה אם הוא ער...). וזה הציף בי את כל התחושות של אז, כשגיליתי שהוא בוגד בי. התחושות שהוא אף פעם בעצם לא הכיר בכמה שהוא פגע בי.
וזה לא משנה כי אני גם רוצה להיפרד. אבל זה מעצבן אותי מאוד שהוא עם מישהי אחרת. כמובן שיותר נוח לי לחשוב שהוא עדיין רוצה להיות איתי וקשה לקבל את זה שלא. אני יודעת שזה לא פייר וגם לא הגיוני אבל מה לעשות.
והבלוג הזה, שקראתי בו אחורה, גורם לי עוד יותר להרגיש רע, ומטומטמת, כי מה שהיה בהתחלה זה מה שיש עכשיו, שום דבר לא השתנה, ויכולתי לחסוך את השנים האלה ולהיות במקום אחר לגמרי.
ובכלל אני עוברת תקופה לא קלה עם הרבה אובדנים - בחודש וחצי נפטרו גם אבא שלי וגם 2 הכלבות האהובות עד מאוד שלי.
אבל התחלתי עבודה חדשה בתל אביב, ואני מצפה כבר לחיים החדשים שלי. יודעת שיהיו קשיים אבל גם שיהיו דברים נהדרים בסוף סוף לא להיות עם בנאדם שרק גורם לי להרגיש שאני לא בסדר. חבל כל כך שאי אפשר להתנק לגמרי, כי יש ילד.
11 שנה, לא יאומן שסחבתי את זה כל כך הרבה זמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
