ella בגיל 34 לראשונה בחיי חווה אהבה ומשיכה מינית. וגם בלבול רב בעניני מערכת יחסים. ההבדל בחשיבה בין גברים לנשים פשוט מדהים. |
| 3/2006
 שוב הוא לא רוצה אותי
בועז ואני לא מדברים. תקשורת מעולם לא היתה הצד החזק שלנו, ומאז שהגענו למצב הביזארי שאנחנו לכאורה ביחד, חיים יחד, ישנים יחד, מתחבקים, מתנשקים, ומדי פעם גם שוכבים, אבל בינתיים אני מנסה להכנס להריון מתרומת זרע... אנחנו לא מדברים על המצב המוזר. פשוט מתעלמים.
לפחות מבחינתי אני יודעת שבהתחלה ההתעלמות היתה כי פחדתי ששיחה תוביל לפרידה שאמנם אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות, אבל בכל זאת נכנסתי לחרדות מזה. וחוץ מזה שמנסיון העבר כל שיחה אצלנו הופכת לריב מכוער שמוציא את החשק מלדבר.
השבוע דיברתי עם אחת הבנות בחברה' של בועז, והיא סיפרה על דברים ששמעה מבועז, וגם בעקיפין, וזה פשוט היה כל כך אבסורדי שלמעשה היא יודעת יותר על הקשר שלנו מאשר אנחנו, כי היא לפחות שומעת משנינו.
והחוסר תקשורת הזה, פשוט משגע אותי.
אז חשבתי להציע לו שבכל זאת נלך לטיפול זוגי. דיברתי על זה עם המטפלת שלי. מצד אחד זה מפחיד אותי - כי כבר החלטתי, והמשכתי הלאה, ומה אני צריכה את זה, ובאיזה שהו מקום מפחדת שזה יחזיר אותי אחורה, אל בועז. אבל מצד שני, אם זה מה שיקרה, אולי זה לטובה? אולי זה יקרה כי נצליח לתקשר סוף סוף?
וגם אם לא, הטיפול הזוגי יכול לעזור לנו פשוט לתקשר, אפילו בשביל פרידה נורמלית יותר.
אבל הסכמתי להכנס לזה בראש פתוח (יחסית) ולראות מה קורה - אולי כן אפסיק את הנסיונות להכנס להריון? לא יודעת... החלטתי שזה בסדר שאני לא יודעת לאן זה יוביל.
אלא מה... בועז לא הסכים. הוא היה ממש מגעיל, אמר שהוא לא רואה בזה טעם, שאחרי שעשיתי את מה שעשיתי אין מה לדבר. הרתיח אותי, כי מה עם כל מה ש*הוא* עשה... אבל לא אמרתי, לא רציתי לפתח את הענין, אמרתי לו שהנה, גם זו דוגמא לכך שאנחנו לא מצליחים לדבר ביננו, ושאני חושבת שיעזור לנו טיפול זוגי בו נוכל לדבר.
הוא לא הסכים... שאלתי אותו למה הוא לא מוכן לתת צ'אנס בכל זאת לקשר. שאלתי למה הוא נשאר איתי עד עכשיו, אם לא בגלל שהוא קיווה שיש בכל זאת צ'אנס. הוא אמר שהוא נשאר כי הוא אידיוט והיה אמור לעזוב כבר מזמן.
זו מעין סטירת לחי בשבילי... היה לי נוח לחשוב שהוא עדיין מאוד רוצה את הקשר. לא דמיינתי את זה, הוא בעבר אמר שהוא רוצה, וגם דרך החברים הבנתי ככה, וכאמור, הוא בכל זאת נשאר ולא עזב.
אז הוא שוב לא רוצה אותי... לא רוצה להלחם עלי... שילך להזדיין. הכל אצלו כל כך שחור ולבן, הוא לא מבין שיש דברים שהם לא כאלה.
בכיתי כל הלילה ונמאס לי מזה, לא רוצה לחזור ללילות הבכי.
ואם הוא באמת לא רוצה אותי אז שיצא לי מהבית. שנפסיק לשחק את המשחק כאילו הכל בסדר.
נמאס לי לבכות
אלה
| |
| כינוי:
אלה
בת: 55
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
