ella בגיל 34 לראשונה בחיי חווה אהבה ומשיכה מינית. וגם בלבול רב בעניני מערכת יחסים. ההבדל בחשיבה בין גברים לנשים פשוט מדהים. |
| 5/2006
בנזונה או מלאך תמים
אחרי הריב המגעיל אתמול, והחצי השלמה בלילה, היום הוא התקשר מהעבודה, אמר כמה הוא אוהב אותי, כמה הוא שונא לריב איתי, והציע שנצא בערב למסעדה טובה.
אני מרגישה שאין אצלי שחור ולבן לגביו - או שאני חושבת כמה הוא בנאדם מקסים, טוב, ותמים (עם בעיות שנובעות מהחיים שלו) או שאני חושבת שהוא מניאק בנזונה אגואיסט וכו'. כאשר בעצם, גם הוא, כמו כולנו, נמצא איפהשהו באמצע.
בטיפול השבוע אתעקש לדבר על הסקס, אני מניחה שהוא לא ישמח אבל זה משהו שאני רוצה. ונראה מה יקרה. אני לא מוכנה לבזבז הרבה זמן על הטיפול הזה - אני עושה הפסקה מהנסיונות להכנס להריון מתרומת זרע כרגע, אבל לא רוצה לבזבז יותר מדי 'חודשי פוריות'.
אתמול דליה גילתה שהיא בהריון - מההזרעה החמישית שלה. אני מאוד שמחה בשבילה. ומבולבלת בשביל עצמי. פתאום (וזה עוד לפני כל הענין עם בועז) לא בטוחה שאני רוצה לעשות עכשיו ילד. יש לי עוד כל כך הרבה עבודה עם עצמי, ורצון להצליח בזוגיות נורמלית, ולהרגיש טוב עם עצמי. מה אני צריכה ילד עכשיו? אבל השעון הביולוגי, אח, השעון הביולוגי (אני בת 36 וחצי). והמחשבות שעוברות ברפרוף בראש של לעשות ילד עם בועז, לא מתרומה. ואז המחשבות על כמה הוא לא אחראי, איך הוא משאיר את הכלבים רעבים וצריכים פיפי, מי צריך אבא כזה.
בעבר כשהוא אמר שהוא עדיין לא רוצה ילד אבל מוכן לעשות בגלל שאני רוצה, זה היה נשמע לי לא כל כך טוב. אתמול דיברנו על זה וזה היה נשמע לי אחרת - הוא אמר שהוא בעקרון כן רוצה ילדים, אבל היה מעדיף שזה יהיה יותר מאוחר, אבל בגלל שאני רוצה עכשיו (ולטענתו בלי קשר לשעון הביולוגי - גם אם הייתי בת 22 ורוצה עכשיו ילד, הוא היה מסכים) אז הוא מסכים. ופתאום קלטתי שזה די דומה לי - גם אני לא *מאוד* רוצה ילד עכשיו, אבל בגלל ש'צריך', אני עושה. אמנם אני כן בטוחה שאוהב את הילד שלי מאוד מאוד, אבל גם אני הייתי מעדיפה שלא הייתי 'צריכה' לעשות עכשיו ילד.
אלה
| |
| כינוי:
אלה
בת: 55
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
