חגית הייתה המחנכת שלי בכיתה ז' -ח' אמצע כיתה ז' עברתי לכיתת ספורט אז עזבתי את הכיתה שבה היא הייתה מחנכת כשחזרתי גיליתי שילדה אחת המציאה שחברה שלי התעללה בה מינית כולנו הפסקנו לדבר איתה (לא ממציאים כאלה דברים!!) והתעללנו בה (כיום אני מצטערת על זה זה לא היה יפה למרות מה שהיא עשתה) וחגית הייתה חייבת להגן עליה ככה שגם כעסנו על חגית, יום אחד חגית התקשרה אלי ושאלה למה אני כל כך שונאת אותה והסברתי שאני לא שונאת אותה פשוט הכעיס אותי העובדה שהם לא מטפלים בה וצועקים רק עלינו (כיום אני יודעת שזה היה בסך הכל התפקיד שלה, בטיול שנתי השנה, כיתה י', ביקשתי לדבר איתה והיא אמרה שאין בעיה, תמיד היינו מחייכת אחת לשנייה במסדרון אבל לא יותר מזה, לא מצאתי אותה במסיבה אז חיכיתי ליום למחרת, ניגשתי אליה ליד האוטובוסים היא אמרה שהיא לא שכחה אותי ושהיא אוהבת אותי ואמרתי לה שגם אני אותה- ואז שאלתי אם אפשר לחבק אותה היא אמרה שכן- התחבקנו כמה דקות.

יומיים למחרת כתבתי לה מכתב בו סיפרתי לה הכל על מה שהלך לי בחיים בתקופה האחרונה, היא רצתה לערוף פגישה הסכמתי. יום ראשון שעה שנייה ניגשתי אליה לחדר המורים היא לקחה אותי לחדר שהיה ריק ודיברנו היא אמרה שהיא מעריכה אותי ואפילו מעריצה אותי על כל מה שעברתי ואיך שאני שורדת (בקושי) לבדי וליטפה אותי- ככה דיברנו משהו כמו 30 דקות. יוםפ למחרת כתבתי לה מכתב תודה ועוד אחד שאני פה אם היא צריכה לדבר איתי כיוון שאני רואה שמשהו עובר לה (משהו שאני יכולה לראות בעיניים של אנשים הכל, עזבו) אז היא אמרה שהיא רוצה לדבר איתי וביקשה את המספר שלי נתתי לה כמובן והכלנו.

ועכשוי כל מה שנותר לי לעשות זה לחכות שהיא תיגש, מקווה שהיא כן אני לא אוהבת לראות אותה במצב הזה.

וזהו, זה מוקדש לך 'נורית' (: