יומן אבטחה

תשתיות סלולר נחשבות למאובטחות יחסית. אין הרבה וירוסים בסביבה זו (גם אם יותר ממה שנדמה) ובסך הכל לא נראה כאילו מישהו מסתובב עם פחדים ביחס לטלפון הסלולרי שלו כמו ביחס למחשב האישי שלו. זה די מצחיק בהנתן שרוב האנשים תלויים בטלפון הסלולרי הרבה יותר מאשר במחשב האישי. הסיבה המרכזית לתחושת בטחון זו היא השליטה המלאה של חברות הסלולר על התכנים המועברים ברשת. למעשה רשתות הסלולר הן רשתות סגורות יחסית ולכן גם חשופות פחות לאיומים המוכרים מצד האינטרנט. בכל מקרה, המאמר הזה עוסק במגמה חדשה יחסית בקרב מפעילי סלולר בארצות הברית (ומן הסתם זה יקרה בכל העולם) והיא פתיחת תשתיות הסלולר לאספקת תכנים, תוכנות ומשחקים בצורה חופשית יחסית לגורמים אחרים.

מבחינת רמת האבטחה בטלפונים סלולריים, אני מניח שמגמה שכזו תחדיר בצורה חזקה יותר את סיכוני האבטחה לתוך תשתיות הסלולר ובעוד שנתיים שלוש כולנו נשאל בפורום אבטחת המידע החביב עלינו איזה גרסת אנטי וירוס טובה יותר לסימביאן 11.5 נורטון או קספרסקי.

עוד נקודה למחשבה היא שכיום לארגונים שעובדים עם טלפונים עם מערכות הפעלה רזות (כלומר לא Palm OS או Windows CE/Mobile) אין באמת בעיית אבטחה (אני מדבר על ארגונים שמאפשרים לחבר את הטלפון לתחנות העבודה לצרכי סנכרון כמובן). הם צריכים לוודא שאין נתונים רגישים שמסונכרנים לטלפונים האלה, אולי שהשן הכחולה מנוטרלת, אבל זהו בעצם. אבל אם ניתן יהיה להזריק קוד לטלפון ישירות, ניתן יהיה (אולי) לשאוב באמצעותו מידע מתוך מחשבי הארגון או להזריק לתוך הארגון קוד פוגעני כלשהו.

ונסיים במשפט סיני עתיק

Those who predict do not know; Those who know do not predict