יומן אבטחה

זה קצת ישן, אך לא ממש מוכר.

בשנת 2001 המועצה הלאומית האמריקאית למדעים (לא תואר הכי מדויק כי מדובר בכמה מועצות אקדמיות שונות שעובדות יחד בייעוץ לממשל) פרסמה את תוצאות מחקרה בן השנתיים בו בחנה את מחקרי הפוליגרף הקיימים בשני היבטים – מהימנות ותוקף (מהימנות – עד כמה הנתונים אמינים, כלומר נאספו בצורה מדויקת ונכונה, תוקף – עד כמה הנתונים והמסקנות רלוונטים לנושא הנחקר).

המסקנות (לא מפתיע):

1. אין בסיס מדעי מוצק לטענה כי הפוליגרף מנבא את האמת.
2. הסטנדרטים, המהימנות והתוקף של המחקרים בתחום נמוכה ולא עוברת את הרף המינימלי הנדרש לצורך קבלת מימון ממשלתי אמריקאי עבור ביצוע מחקר מדעי.
3. בשאלת ביצוע פוליגרף עבור איתור דובר שקר באירועים נקודתיים (כמו גניבה, פריצה וכל אירוע נקודתי וקל להגדרה אחר) – נראה כי ישנו בסיס כלשהו להנחה כי ניתן לאתר דוברי שקר באמצעות הפוליגרף, אם כי הוועדה לא עסקה בשאלה זו.
4. בשאלות של סינון עובדים באמצעות הפוליגרף במהלך שירות, כדוגמת זה שנעשה במוסדות בטחוניים – נראה כי הפוליגרף מספק תוצאות נמוכות ביותר שעלותן גבוהה (בארגון בטחוני המכיל 10,000 עובדים ובו עשרה מרגלים פוטנציאלים (1 ל-1000), הערכה אופטימית של יכולות הפוליגרף מובילה למציאת 8 מתוך העשרה, תוך הפללת כ-1500 מהעובדים האמיתיים).
5. בשאלת סינון עתידי של עובדים (כדוגמת הנעשה בבנקים ובשירותי הביטחון) נראה כי התוצאות עגומות עוד יותר.
6. לא נראה כי יש תחליף טוב לפוליגרף והוועדה ממליצה לבצע מחקר בתחום ולאתר כלים טובים יותר.

כשלים מרכזיים:

1. הפוליגרף מסתמך על תפיסת האמת והשקר של הבוחן והנבחן. במקרים נקודתיים (האם היית ביום זה וזה בשעה זו וזו במקום זה או אחר) תפיסת האמת והשקר של הבוחן והנבחן דומות. במקרים אחרים (סינון עובדים) השאלות עמומות יותר והסבירות כי תפיסת האמת והשקר של שני הצדדים תהיה שונה עולה. כתוצאה מכך תוצאות הפוליגרף ישתנו.
2. נראה כי כל עוד מדובר בעובדים תמימים הפוליגרף בסדר (כלומר לעובד תמים יהיה קשה לשקר לו, אך יש סיכוי גבוה שהוא ייכשל על אף שהוא דובר אמת.
3. כאשר מדובר בעובדים המנסים לעבוד על הפוליגרף, נראה כי ניתן לעבוד עליו, על ידי שליטה בתגובות פיסיולוגיות (התגובות הפיסיולויגיות הנמדדות הן תוצאה של השפעות פסיכולוגיות על המצב הגופני, כך שאימון פסיכולוגי יכול לסייע במעבר פוליגרף).
4. סביר כי עובדים הנמצאים תחת סטיגמה (אוכלוסיות מיעוטים לדוגמא), או עובדים שנמצאים תחת לחץ נקודתי (כלומר, תחת חקירה ואיום מהותי ממקום העבודה) יגלו סימנים פיסיולוגיים הדומים לאלו של דוברי שקר גם אם הם דוברי אמת.

לסיכום:

פוליגרף משמש כאמצעי להרתעה וככזה הוא יעיל, אך הסתמכות עליו כמנגנון סינון עלולה להוביל לסינון לא נכון של אנשים ולא ברורה תועלתו. בכל האמור לחקירות נקודתיות נראה כי יש בו תועלת מסוימת – בכך שיהיה קשה לשקר לו, אך בהחלט ייתכן מצב בו אנשים דוברי אמת יפלו בפוליגרף ובאחוז גבוה יחסית לרצוי.