יומן אבטחה

אני לא זוכר באיזו תוכנית שמעתי היום, בעקבות רצח תאיר ראדה בקצרין, כי אפשר לשים מצלמות אבטחה בבתי ספר, שיאפשרו לנטר ולגלות פשיעה בזמן אמת ולחקור אותה בדיעבד. הרעיון נשמע מאוד הגיוני על פניו, אך כמו הרבה רעיונות שנשמעים הגיוניים על פניהם, הם דווקא על הפנים וזה די הגיוני.

שני היבטים יש לשימוש במצלמות במעגל סגור למניעת פשיעה. האחד קשור לאפקטיביות במניעת הפשיעה והאחר קשור להפרת הפרטיות.

מבחינת אפקטיביות במניעת פשיעה, נראה שאין מחלוקת על כך שמצלמות במעגל סגור מסייעות בהפחתת הפשיעה. אלא שמחקרים (כטבעם של מחקרים) מראים דווקא אחרת. שני מחקרים שנעשו באנגליה, האחד בוחן מחקרים מאנגליה וארצות הברית בנושא (שנת 2002) והאחר בוחן 14 מערכות שכאלה בלונדון (שנת 2005), מראים כי אין השפעה משמעותית, אם בכלל, למצלמות במעגל סגור על פשיעה ועל תחושת הבטחון של האזרחים. המקום היחידי שכנראה ישנה השפעה היא על גניבה של רכבים כאשר ממקמים מצלמות בחניונים. לכך יש להוסיף את העובדה שתמונות במקרים רבים אינן חד משמעיות ועלולות להוביל לטעויות בזיהוי (ע"ע הבחור מצפת שנעצר פעמיים בחשד שהוא בני סלע).

מבחינת פרטיות, מערכות אלה מהוות הפרה ברורה של פרטיות האזרחים, שכן בסופו של דבר נתונים רבים ולא נחוצים נאספים על האזרחים. דומה הדבר למצב בו יקחו מכל האזרחים טביעות אצבעות מלידה על מנת שבזירת פשע ניתן יהיה לאתר את כל מי שהיה נוכח (ואין לי ספק שיש איזה ח"כ חסון שישמח לקדם חוק שכזה), ללא קשר לשייכותו לאירוע. אבל דווקא בבית ספר נראה לי שמיקום מצלמות במעגל סגור מהווה הפרה חמורה יותר של הפרטיות. בית ספר הוא מוסד חינוכי ומוסד כפוי. מטבעו בית הספר הוא סוג של כלא. כלא שתכליתו לחנך לחירות. הכנסת מצלמות לבית ספר פירושה חינוך לאובדן פרטיות, חינוך שבינו לחינוך לחירות פעורה תהום.

מעבר לסוגיות אלה, צריך כמובן לקחת בחשבון שלפרוס מצלמות זה החלק הקל. אחרי זה צריך לנתח את הנתונים, או פשוט לעקוב אחריהם וזו כבר אופרה אחרת.

זהו.