יומן אבטחה

(ידיעה מ-NRG) מהכותרת אפשר לחשוב שמישהו שאל אותי בכלל. ובכל זאת, אף אחד כבר לא קורא בלוגים במדינה הזו? הרי כבר לפני שלושה ימים הסברתי מדוע מצלמות אבטחה לא טובות לחינוך.

בנימה רצינית יותר: הרצח בוצע בשירותי בית הספר. הרי ברור שלא ישימו מצלמות בתוך השירותים. ברור גם שמאוד קל להתחמק מזיהוי בצילום של מצלמת אבטחה. האם מצלמות האבטחה יגבירו את תחושת האבטחה? כנראה שלא. הוחלט גם על תגבור האבטחה של בית הספר, קרי האבטחה ההיקפית. לו היה מדובר על מקרה ברור של גורמים עוינים מבחוץ שנכנסו, ניחא. לו היה מדובר על חשש מפיגועים, ניחא. אך כיצד המאבטח בכניסה לבית הספר יתמודד עם אלימות תלמידים? פתרון של מצלמות אבטחה הוא פתרון קל וזול. קל, כי מאוד קל למצוא ספק שיתקין מצלמות. אף אחד לא מבין בזה בלאו הכי, כך שגם אם זה יהיה פתרון גרוע אף אחד לא ישים לב (כמו בהרבה מקרים בפתרונות אבטחה). זול, כיוון שאף אחד לא באמת מתכוון שיהיה חדר בקרה שיעקוב אחר המצלמות. בתחום האבטחה יש להפריד בין מניעה, לגילוי, לטיפול.

מעגל המניעה הכי אפקטיבי וגם מגלה יחס עלות תועלת מירבי (אקסיומה לא מוכחת שלי), בעוד שגילוי מספק יחס טוב פחות וטיפול את היחס הכי פחות טוב. מצלמות אינן אמצעי מניעה, אלא אמצעי גילוי וככאלה עלות התפעול האמיתית שלהן תהיה גבוהה בהרבה ממה שבית הספר או משרד החינוך יהיו מוכנים להשקיע (חדר בקרה ואנשים שיעקבו אחר הסרטים וינתחו אותם). בסופו של דבר יותקנו מצלמות ולא יקרה איתן כלום, כלומר הן יהפכו להיות אמצעי לטיפול מאוחר במקרה הרצח הבא, לא למניעה וגם לא לגילוי בזמן אמת.

אם המטרה היא למנוע את הרצח הבא ולא רק לחקור אותו טוב יותר (מטרה ראויה לכשעצמה, אך ראויה פחות ממניעת הרצח), צריך להפעיל אמצעים מניעתיים, או לפחות אמצעי גילוי. במקרה של בית הספר (אני לא מומחה בחינוך) מדובר כנראה בתוכניות התערבות לאיתור סממני אלימות בקרב תלמידים. אותם דברים שתלמידים מתריעים לגביהם ומבוגרים נוטים להתעלם (עד שקורה רצח). אלא שאת זה לא ניתן להשיג על ידי הצבת דחלילים לא אפקטיביים. בשביל זה צריך ממש להשקיע משאבים. משאבי חינוך, משאבי הורות, משאבי קהילה.

כוסות רוח למת. זה מה שמוכרים היום בשוק.