הגדה לפסח\ ויטלי .ב. 
היום רציתי להסב את תשומת לבכם אל אדם שכולנו אוהבים -
עמיר פרץ
בהתחלה אמיר פרץ היה חבר דימיוני במוחו של ילד ווראייטי שרק הספיק לראות South Park. הילד היה מסכן, ורצה חבר דמיוני שבו זמנית ייצג את היופי וחוכמת הנצח של הסדרה, אבל למרות זאת צריך שיהיה יותר טיפש ופטלוב ממנו. הוא תמיד היה משחק איתו בגינה במוסד הסגור ואפ יש לי תמונות שיוכיח זאת:
אבל להיות חבר של ילד אוטיסט לא הספיק לו (למי זה כן יספיק?...). והחליט לצאת לעולם הגדול, מצא את הפיה שהפכה את פינוקיו לילד אמיתי, שיחד אותה, והפלה ופלא, תראו מה יצא, ילדים! אלה היו שנות הדיסקו (אתם יודעים - סטרסקי והץ', אפרו...) והוא החליט להמלט ולהצטרף לגל הבוללות השורר בעולם!!! 
ימיו כרקדן דיסכו מטורף היו ארוכים (עד 1987 כשנתפס לו מסטיק בשער ונאלץ להסתפר. T.T)
והחליט ללכת למועדון החברים הדמיוניים היחיד בישראל שבו מכבלים רקדני דיסכו שפרשו, והתמכרו לסמים קשים (טיפקס ודבק, הסוג הצהוב). אחרי שנים שבהם דיפדף בדפי זהב וחיפוש מודעות, נזכר שהיה רואה פעם ב-4 שנים בכל הערוצים ועמצעי התקשורת פרסומת למכום הזה. היה יום, והוא עמד מול חלון ראווה של חנות למחירת טלוויזיות והכתובת הייתה על הקיר! (נו טוב, על משך הטלוויזיה)
באותיות גדולות, זוהרות שהבטיחו לו עתיד שמח ומלא שימחה. כתובת שכמוה הוא עוד לא ראה. היא הייתה באותיות מודגשות והוא זיהה שם חברים דמיוניים אחרים שחייו איתו במוסד. האותיות הזוהרות לסירוגין היו:
כנסת
הוא תפס מונית ואמר: קדימה אל הכנסת, לעתיד בהיר יותר. המונית טסה לירושלים, עברה בגווהות וההרים של ישראל, ליד נהרות האכזב, אזורי התעשייה, בני ברק ושכונת התקווה. עלה ב-7 ההרים לירושלים, ראה את העיר העתיקה, את ככר הארסים ואת הרחובות מאיריי הפנקים.
ולבסוף הגיע, עצר ליד המנורה, רוקן שלפוחיתו, ונכנס פנימה...
כל חבריו זיהו אותו וישר הפך להיות חבר כנסת.
ומאז הם חיים באושר ובאושר עד אצם היום הזה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: