סיפור פשוט

בעיה:

לפעמים עוברים דברים כאלה שאחרי שהם מסתיימים מתלבטים...

   האם לשכוח, פשוט למחוק ולעבור הלאה

   או שמא להשאיר את זה בסביבה כדי שנוכל להיזכר בזה מדי פעם.

מה שקורה בד"כ זה שמעדיפים פשוט להדחיק כדי לא להכריע בשאלה הסבוכה הנ"ל.

הסתבכות:

אחרי שאנחנו כמעט בטוחים בהצלחתנו להדחיק,

מגיע דבר קטן, ממש קטנטן, פצפון ומזכיר לנו הכל.

תוצאה:

הכל מתפרץ שוב וכמובן.. נכנסים למצב רוח דיכאוני ורגשני.

*אני לא יודעת מה איתכם, אבל לפעמים זה קורה לי,

וכשאני במצב רוח כזה לפעמים אני מצליחה לפגוע באנשים שקרובים אלי עם המילים הלא זהירות שלי...

נכון שאני לא לבד?

מסקנות:

א. לא להדחיק דברים.

ב. לא לשאול שאלות מסובכות...

אז שתהיה לכם שבת שלום!!!