סרטים, נכון שזה דבר נפלא?
הכל מתחיל בשמונה וחצי בערב, את נכנסת להתקלח, מסתבנת לך בנחת, יוצאת-
ומתחילה להתלבש, ומחליפה עוד חולצה, ועוד חצאית, עם גרביונים או בלי?.. עד שאת מגיעה לתלבושת המושלמת.
ואז את לוקחת את התיק השחור הקטן, ושמה בו את הפלאפון (כבר מראש על שקט), מפתחות (למקרה שתבואי אליו ותגיעי מאוחר הביתה), ליפגלוס (להרגיש נשית), וארנק עם 2 שטרות, אחד של חמישים והשני של עשרים (כי ככה זה לסרט.)
את שמה עיפרון לעיניים, קצת מסקרה ובושם, הרבה בושם.
פתאום, את שומעת צלצול פלאפון "הלו?", "היי, אני למטה - את מוכנה?" , "כן, אני עוד דקה יורדת" את עונה באדישות, כדי שלא ישים לב שאת מתרגשת.
את נכנסת לאוטו, יש שיר עדכני, את נותנת לו נשיקה על הלחי, הוא מתחיל לנסוע "חכה." הוא עוצר, ואת נותנת לו עוד נשיקה קטנה על הפה.
אתם מגיעים לקולנוע, ובוחרים את הסרט, הוא משלם על שני הכרטיסים.
ואז אתם עולים קומה, ואת קונה לכם פופקורן משותף, לך דיאט קולה ולו קולה ענקית. "אתה תצטרך להשתין באמצע אתה בטוח שאתה רוצה את הקולה הכי גדולה?" , "בטח, אל תדאגי, אני אהיה גיבור ולא אצא."
ואז אתם נכנסים לסרט, "איפה אנחנו? שורה 8 באמצע" אומרת לעצמך "מושלם."
יש פרסומת, וחצי מהאורות דלוקים. אתם אוכלים את הפופקורן בשקדנות ולפתע אומרים יחד "הפופקורן הוא בשביל הפרסומות"
אתם מגחחים קלות. הסרט מתחיל, לאט הוא לוקח לך את כף היד, משלב בשלו.
עובר קרוב לוודאי חצי סרט, אבל את לא מפסיקה להרגיש אותו, את התנועות שלו, את שיעוליו המאופקים.
את מרגישה שכל דקה הוא מתקרב אלייך עוד קצת, ואת לא נמנעת, את כבר שוחכת כמעט מהסרט ומרוכזת,
מרוכזת ובמתח מכל דקה ודקה שתעבור.
אתם מתקרבים בכזו טבעיות, ואת מרגישה חום בתוכך, שנובע מהכימיה המורגשת.
אתם מפנים לראשונה את עיניכם מהסרט, אחד אל השני - ומתקרבים.
והוא נושק לך, ואת משתפת פעולה, וזו נשיקה ששניכם רוצים שתימשך, אבל אתם מתרחקים לאט ובזהירות אחרי חצי דקה של תשוקה. את מסתכלת בשעון ורואה שיש עוד עשר דקות לסיום הסרט, את נינוחה, ושלווה מבחוץ. אבל מתרגשת, בוערת מבפנים.
וכשנגמר הסרט, את יוצאת מהאולם לפניו, והמון האנשים גורם לו להיצמד אלייך מאחור, וידיו אחוזות בעדינות על מותנייך.
וכשאת חוזרת הביתה, את אומרת לעצמך "איך הוא כל פעם מצליח לרגש אותי מחדש, גם אחרי שנה וחצי..."
והולכת לישון, חלומות מתוקים.