לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

(=JusT Be HappY=)




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

אז איך הכל התחיל...?


אז איך הכל התחיל...

לפני שלושה חודשים פלוס מינוס... אני כיתת כוננת במוצב... אחרי סיור ארוך במיוחד... כשלמחרת הייתי אמורה לצאת,ביקשתי שיחליפו אותי כוננות למקרה שתיהיה הקפצה ככה שאני אוכל להתקלח. צחקנו על זה שלא תיהיה ויהיה בסדר..

השעה 11 בלילה ככה...

אז כן אני מוצאת את עצמי מכינה דברים למקלחת הכל מאורגן א..בל...

פתאום נשמע "הגנת מחנה הגנת מחנה כרמל א' לש.ג" איזה יופי... טוב לא חשבתי פעמיים אמרתי יאללה חולצה ב' פתוחה מעל זה וסט סגור קסדה ויאללה לש.ג

 

הקפצת סודנים כרגייייל.. לא משהו שונה במיוחד מפה לשם...

מישהי בהריון היינו חייבים להביא לה אלונקה מהר.. ככה יצא שאחנו עולים על איזה הר מול המוצב.. "אתם לא בכיוון!" צעקו בקשר.. ירדנו "תעלו חזרה!" שוב הקשר דיבר.. "תרדו לציר...." כן כן הס"פ עם ההוראות שלה.. החלנו לרדת מההר לכיוון הציר כמובן שבדרך ה..הכי הכייי הכייי לא טובה שקיימת.. הבנות נעלמו להן בחושך ואני ממשיכה את הירידה למתה... יופי מתחילים להעביר את הסודנים למוצב.. אני תקועה לא יכולה לרדת לציר מטר ומשהו גובה... "יאללה בראבק.." חברה שלי צעקה ונעלמה...ועוד שתי חברות עומדות למטה ונותנות לי עצות איך לרדת.. "מכאן שימי כאן רגל".. "היינה אני רואה אבן מספיק חזקה שימי רגל ותחליקי למטה..." (אני חייבת לציין שזה הכל אבנים ומדרון חד למטה אין שיפוע נורמאלי)

אז כן גוררת את עצמי בישיבה קצת לצד איפה שה"אבן החזקה".. זורקת את הנשק שלי לאחת החברות שלמטה.. ושמה את הרגל על ה"אבן" יופי כל הכבוד דנה ממש כל הכבוד... התחלקתי על התחת והתגלגלתי למטה... מזל שהייתי עם וסט וקסדה.. האבן שהייתה לידי כמעט נפצה לי את המח...פצעתי את הרגל הקרסול שלי נפגע..

משם הודרופ על אלונקה וישר לנא"פל..(נקודת איסוף פצועים או משהו כזה) את האמת שזה היה במועדון שלנו.. אז כן אני על האלונקה כשמסביבי הסודנים שהיו במצד ממש לא טוב והזדקקו לטיפול...

 

קיבעו לי את הרגל עם רגל השניה.. מתה מכאבים בוכה כמו תינוק שלקחו לו את הסוכריה... כל כך כאב לי..

הזריקו לי מורפיום.. ואח"כ עוד איזה משהו... הרגשתי בהיי אבל עדיין כל כך כאבי לי... משם פינו אותי עם עוד איזה סודנית(הא כן זאת שבגלל הכל קרה ההיא שהייתה בהריון) למוצב השני (חצי שעה נסיעה בערך..) ומשם ברכב פרטי לסורוקה... עם נהג קצינת משהו מהמפקדה ועוד חברה מהפלוגה... 2 בלילה ואנחנו בדרך לבית חולים.. עוצרים בילו ואני מתה מכאבים לא דורכת על הרגל..

 

צילום.. אין שבר.. אבל חשד לקריעת גיד... יאללה שמים גבס.. עוד צילום ומשם לרמ"2 של סורוקה.. קיבלתי קביים..

כן יצא שאני וחברה שלי מחכות להורים שלי ב7 בבוקר שיבואו מבת ים לבאר שבע לקחת אותנו... שבועיים גבס.. ואז סיפוח לרמ"2 צריפין.. הורידו גבס הרגל בגודל של היפופוטם מיוחם..

הרופאה סתומה אבל בסדר מבליגה... שלחו לפיזיוטרפיה.. אבל לא יש חשד שאולי יש לי קריש דם.. למוחורת ביליתי את הכל אח"הצ עם אבא באסף הרופא.. (עד 10 בלילה) רק בשביל צילום אחד מסריח.. יופי גילו שאין כלום.. התחלתי פיזיוטרפיה.. אבל כל הזמן הפיזיוטרפיסט שלי הרגיש שמשהו לא בסדר.. התאשפזתי שם..

מסתבבר אחרתי חודשיים של גימלים האורטופד גילה שכנראה מדבר בcrps שבעברית זה תסמונת כאב.. משהו בעצבים.. שבועיים בבית עם כדורים שמרדימים פילים ועוד כאלה שתוקפים את העצבים.. שבועיים אח"כ המלצה לועדה רפואית.. 24.. לחצי שנה למחרת צו סיפוח לבקו"ם השיחרור הגיע!!!... כן כן אזרחית.. ומשם כל התהליך עם משרד הביטחון הכל.. כל הבירוקרטיה המטומטמת שיכולה להיות.. ואני בנתייים כבר חודש וחצי אחרי השיחרור עדיין מחכה לאורטופד להתחלת ההידרוטרפיה שאני צריכה...

 

 

כן כן ככה הכל התחיל.. רוצה כבר לחזור לחיים רגילים נורמאלים... לעבוד.. לטוס לחו"ל לבקר את המשפוחה בדרום אמריקה... להנות!!!... החיים לפעמים לא צפויים.. הפציעה 3 חודש לפני שהייתי אמורה להתחפש"ש.. הבעיות עם משרד הביטחון.. הקשרים הלא מוצלחים שהיו לי...

טוב סה"כ צריכה להתחיל לחשוב אופטימי אולי באמת הכל קורה לטובה..

 

 

נשתמע..

נכתב על ידי , 17/12/2009 22:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 34

תמונה




1,619
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדנוש =) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דנוש =) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)