אחרי שנפרדנו נשארנו בקשר טלפוני מדי פעם,

לפעמים זה בא עוד עם רמיזות ולפעמים סתם שיחה

לראות מה קורה.

זה הגיע למצב שהיה מישהו ששיגע אותי, והוא התעצבן על זה

ודאג לי אז הוא דיבר איתו על זה. זה יצר מצב שהוא שאל

כל יום אם הוא עוד מדבר איתי, כאילו זה נתן סיבה

לשלוח לי הודעות.

אח"כ הגיעה שיחה, שיחה מאוד ארוכה באיזה לילה.

נאמרו שם כ"כ הרבה דברים.

הוא אמר לי כמה שהוא מתגעגע אלי, כמה שאני חסרה לו

שאם אני אומרת לו שאני מוכנה לשנות את זה ולנסות לעבוד על זה

הוא חוזר אלי בשנייה גם אם זה יקרה עוד כמה שנים כי אני

בין האנשים המדהימים שהוא מכיר.

שאמרתי לו שזה נראה כאילו לא אכפת לו, שהוא כל הזמן

מדבר איתי על בנות אחרות הוא התעצבן עלי

ואמר לי שזה כ"כ לא נכון...שהוא לא מפסיק להתגעגע

ולאהוב אותי, שאני לא מבינה בכלל מה הוא עובר בזמן הזה.

ואז אמרתי לו שאני כן מוכנה לשנות, שמהתחלה אמרתי לו את זה

פשוט לא היה רצון. אז הוא שאל אם עכשיו יש ואמרתי לו שנראה לי שכן.

הוא שאל אם אני מתגעגעת אליו ואמרתי לו שכן.

ואז הוא שאל אותי למה לא אמרתי לו כלום בזמן הזה, אמרתי לו

שאם לא היינו מדברים עכשיו גם לא הייתי אומרת.

השיחה הזאת נגמרה בלי כיוון מסוים- רק הורידה אבן קטנה מהלב

לדעת שמה שאני חושבת הוא לא באמת נכון וזה רק משהו שהוא משדר

כדי להראות לי כאילו הכל בסדר איתו.

ואז שוב הגיעה השתיקה הזאת שנמשכת כמה ימים, חוץ מכמה

הודעות לא דיברנו. עד ששלחתי לו הודעה.

הוא התקשר ונפגשנו אני הוא וחברה שהייתי אצלה באותו הזמן.

בהתחלה היה די מוזר, כל מיני מבטים ביננו ומרחק

אבל לאט לאט הוא התחיל להתקרב ולהציק לי כמו תמיד.

הוא התחיל לחבק אותי ולנשק אותי כל הזמן ורק ניסה להיות קרוב אלי.

אח"כ כשהתיישבנו הוא אמר שאין מקום והושיב אותי עליו ופשוט ישבנו

ככה איזה שעתיים. היה רגע שפשוט שתקתי והוא הסתכל עלי וצחק,

אז שאלתי אותו מה קרה. הוא התקרב אלי ולחש לי שהוא צוחק כי

הוא יודע מה עובר לי בראש.

לפעמים זה די מוזר איך שהוא יודע לקרוא אותי, יודע מה קורה לי

בלי שאני אומרת כלום.

היה קצת קשה להיפרד אבל בסוף הלכנו.

יום אחרי זה התקשרתי אליו לראות מה קורה, והוא שאל אם התקשרתי

מסיבה מסוימת, אז אמרתי לו שלא והוא אמר שהוא יחזור אלי

ומאז לא דיברנו.

אני באמת לא יודעת מה הקטע,

מצד אחד הוא אומר שהוא רואה שאני משתדלת, ומצד

שני כשאני מתקשרת בלי סיבה מיוחדת הוא כאילו לוקח את זה בצורה מוזרה.

אז אין לי מושג אפילו מה לעשות עם זה ולאן לקחת את זה מכאן.

אבל אני כן יודעת שהמצב ממש מוזר עכשיו, ודי קשה לי.

אני לא יודעת איך זה ממשיך מכאן...

"לא אני לא יכול לברוח מהכל

את לא עונה בגללי

ולא אני לא מוכן לשכוח את הזמן

שאת היית בשבילי

כי כל מה שהיה מהסוף להתחלה

נזכר ורושם סליחה

אולי הכל עכשיו מוזר ומעורבב

זה לא משנה אותי..."