כן הנה עוברת לה השבת, רשמתי שלשה דפי פוליו ולקחתי הפסקה של שלוש שעות, חישוב מהיר, על כל דף שעה מנוחה, ממש רחוק אני אגיע ככה.
אחי האהוב הביא לי את ספרי הפסיכו שאני אתחיל להתמודד עם העיניין, 8 ספרים עם שמות מגעילים כמו "כמותית" או "חשיבה מילולית", אני מבטיחה עד סוף החודש לעלעל בהם ולרדת לועמק המושגים ... מה ,אפילו בבלוג אני משקרת, מזעזע.
טוב, בלוג יקר שלי, בוא נעבור לנושאים יותר משובבים ומרוממי נפש לה לה לה
אז,
תנו לי ג' הנה ג'
תנו לי ר' הנה ר'
תנו לי פ' הנה פ'
תנו לי ו' הנה ו'
ומה יצא
ג-ר-פ-ו
אנ'לשומעת
ג-רפו
יותר חזק
ג-רפו
בכל הכוח
גגגגגגגגגג-רפו!
ולמה?
כי בזכותה עכשיו יש לי "ווג" בשרותים ולפחות פעם (לפעמים פעמיים) ביום אני יכולה לפנטז על חיים מופלאים שלא יהיו לי.
טוב, מה עוד משעשע אותי, החתולה של אמא שלי שמיום ליום נהיית יותר דומה לאותה פולניה שהביאה אותי לעולם, תסתכלו על המבט, הניכור, ההתנשאות, פשוט דמיון מופלא.
יש לציין שהיא לא נולדה כזו, היא אימצה לעצמה את גינוני בעלת הבית לאחר כמה חודשים שאחי האהוב עזב את הבית והיא והפולצ'קה נשארו בדד והפכו חברות נפש.
הלאה.
יש לנו בקן קמע, צפרדע מעפנה של קינדר, אבל כבר הרבה זמן היא שורדת על כרית הכבוד שהכינו לה, והשבוע באנו והצפרדע לא נראתה במיטבה, משהו לא הסתדר שם, לקחו לה תלשון! אללי משטרה משטרה, סיור כפרי ,שמישהו יזמין את חושחש הבלש!
איפה הלשון? מי יעשה דבר כזה אכזרי לצפרדע כל כך מסכנה וחסרת אונים?
ערכנו מסדר חניכים ואת החשודים ביותר הכנסנו לחדר קטן וממש כמו בשב"כ ,עינינו אותם עד שהם בכו (טוב, לא באמת, רוגע רוגע).
בכל מקרה, התעלומה לא נפתרה והצפרדע מהיום ואילך- אילמת היא.
עצוב עצוב.
מה עוד?
הייתי אצל מהפנטת השבוע, חוויה מסובכת, משהו בין שרלטנות לרגש פנימי, שקט כזה ולא מוסבר, לא יודעת מה היה שם.
ועכשיו, אחרי שבזבזתי עוד שעה על כלום (כן, פוסט זה כלום) אני אחזור לנתח תצפיות לשעור מתודיקה.
יפיקאיימדרפאקר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
