לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קטלא קניא

אַ טאָג אַ מלאך, אַ טאָג אַ גלח - יהי רצון ס'זאָל זײַן תמיד אַ געלעכטער

כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2003    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

10/2003

ויהי ערב ויהי בוקר אײן יאָר


ס'איז אַ יאָר פֿונעם ערשטן בלאָג װען דרך כּוכב מיעקב און מיר פֿײַערן ברוך שהחיינו וקימנו והיגיענו לזמן הזה. ב' מרחשון: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. װער װאָלט געגלײבט פֿאַר אַ יאָר צוריק אַז אױף אַ פּלאַץ פֿון װיסטענישט װי דער נעץ קען מען אױפֿמאַכן אַ צענטער פֿון אהבת ה' ויראת ה'. מורי ורבותי אבן מאסו הבונים היתה לראש פּינה. בונים דאָס זענען די תלמידי חכמים װאָס אױף זײ שטײט אל תקרי בניך אלא בוניך. דער נעץ איז אַ שטײנדעל װאָס די תלמידי חכמים האָבן זיך פֿון איר פֿאַרמיסט און עס געאסרט מיט ק"ן טעמים און דווקא דאָרט היתה לראש פּינה פֿון כּמעט צװאָנציק טױזענט שכר הליכות.

 

אַצינד אין דער נוסח פֿון אַן אינטעריװ אינעם סטיל פֿון חרדישע צײַטונגן (ואתכם הסליחה אױף מײַן בדיעבדיקן העברעיש.)

 

ה׃ ואיך הגעת להצלחה כּזו שאפֿילו עתונאים בכירים וחילונים ותיקים אינם מאמינים על הישגים כּאלו?

 

ק"ק׃ זה בכלל לא תלוי בי. אני ממש לא עושה כּלום. זה הכּל בידי שמים ובידי גדולי התורה שכּנגדם אני כּהקליפּה של השום ובדיעבד כּהשאור של העיסה. אני זוכר כּשהרב... שברוב ענותנותו הפֿציר בי לא לגלות את שמו, כּשהוא בקש ממני להקים מקום ליהדות על הרשת אמרתי לו 'רבי, אני פּשוט לא מסוגל למשימה כּזו ואיך אני יכול להפֿקיר את נשמתי לשוטט על הרשת.' הוא לא הגיב ורק לחץ את ידי והבנתי שאין לי מה לעשות חוץ מלשמוע לדברי חכמים. וכּמו שאמרתי זה פּשוט סייעתא דשמיא.

 

און יעצט אין דער נוסח פֿון מאורות דף היומי.

 

מכתב הגיעה למערכת עם סיפּור מעניין ומרתק ומשגע שאפֿילו בהמערכת לא היינו יכולים להאמין למראה עינינו. נהג מונית שכּבר שנים לא גלש על הרשת ולפּתע פּתאום בלילה אחד בא לו אביו שנסתלק לפֿני חמש עשרה שנה בחלום ואמר לו 'הנה הכּתובת של קטלא קניא. תבקר אצלו.' חברינו כּותב שמעולם לא האמין בחלומות אבל.....

 

שױן ס'נעמט מיר צו לאַנג. אײדער איך גײ דאַרף מען אױך אַ באַשרײַבונג אױפֿן נוסח פֿון די פֿילע ענגלישע אױסגאַבעס.

 


Berl Schwartz, or Bertie as he was in those days, lived in Minnesota. Never had he surfed the web. He passed an internet cafe five times a day but never did it occur to him that that is where he really belonged. To be sure, he always felt a vacuum in his life but never did he think he may be able to fill that vacuum in an internet cafe. He would always see the people going in and out of the cafes with a fervor. Now he can admit the jealousy that he felt in those days, something he wasn't even aware of back then, not that he would have admitted it.


 


It was on a dark winter night when Berl made the move that was to transform his life. Sitting with him in his living room adorned with portraits of Reb Moishe and the Chazon Ish he smiles under the wide brim of his hat. 'It is impossible for me to think that this could have    been anything other than divine providence. I've known urges in my life but what I felt that night was mamesh out of this world.' Reb Berl,  whose humility has become a shem dovor must be prodded to speak of the evening that changed his life. Listening to Reb Berl one can't help thinking how would we would have behaved with such urges....


 


איך האָב צו דעם אױך נישט קײן כּוח. איך מײן אַז נאָך פֿאַרזיכן מיט העברעיש און ענגליש בלײַב איך מיטן ייִדיש.


 


פֿאַר מײַנע לײענערס האָב איך אָבער אַ בקשה. אַז איר װילט מיר אָפּשיקן מזל טוב אדרבה ואדרבה. אָבער אַז איר װילט מיר מהנה זײַן שרײַבט אָפּ עפּעס װעגן דעם בלאָג אָבער אין דער נוסח פֿון אַ פֿרומע צײַטונג, אַ דרשה, אַ מוסר שמועס, אַ קול קורא אַזױ װי איך האָב דאָ פֿאַרזיכט און שיקט עס מיר אָפּ אױף מײַן פּריװאַטן אַדרעס. איך װעל זײ מערטשעם צאַמשטעלן און אַרױסגעבן לכּבוד המאורע.


 


*************************************


איך קען נישט פֿײַערען דער ערשטער יאָר אָן מאַכן אַ חשבון הנפֿש און אָן צו דערמאַנען דער שטענדיקער פּחד פֿון װערן אַנטפּלעקט. אַז אַ ייִד װיל מקיים זײַן אשרי אדם מפֿחד תמיד זאָל ער שרײַבן אַ בלאָג. ס'איז בדוק ומנוסה. אַז איר גלײבט מיר נישט פֿרעגט חסידיק רעבעל און יושב על הגדר, צװײ װאָס פֿלעגן שרײַבן און האָבן עס אױפֿגעגעבן. ס'פֿאַרלאַנגט זיך אַן עקסטרע בלאָג צו באַשרײַבן די פּחדים און די געפֿילן פֿון שילד בלױז פֿונעם שרײַבן אַלײן. און אױך זאָגן אַ הספּד אױף יושב על הגדר װאָס האָט פֿֿאָרמעל אױפֿגעהאָנגן זײַן פּענע און פֿאַרברענט זײַנע כּתבים. שאלי שרופֿה באש!


 


אין מערבין שמחה בשמחה און יעצט איז עת שיכּרות הוא לנו. דער צײַט איז יעצט אױך שמאָל ועוד חזון למועד, איז טרינקט פֿאַר מיר אַ גלעזעל לחייִם און טוט תפֿלה אַז כּן יגיענו למועדים ולרגלים אחרים שמחים בבלאָגס וששים בהיטס ונאכל שם מן המנויים ומן המגיבים אשר יגיע דבריהם על קיר דף הבית לרצון ונאמר אמן.

נכתב על ידי , 28/10/2003 18:43  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



67,270
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקטלא קניא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קטלא קניא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)