עכשיו את תפנית
ועכשיו את סוחפת את כל שבילי הדמיון
עכשיו את ממכרת
כי את לפני השינה ואם יש זמן גם אחריה
את עם הקפה וארוחת הצהריים שלי
איתך זה כמו הפסקת סיגריה,
אבל הפסקה מהמציאות.

עכשיו, את מעציבה ומכעיסה,
ואת גורמת לי להתאהב ולפעמים להתאכזב
הנה עוד פרק ועוד פרק ועוד פרק
ועכשיו שכחתי שהייתה הקדמה

את סיפור
עכשיו גמרתי,
ואת כריכה.