הבחינה הפסיכומטרית ביום חמישי האחרון היתה קשה, קשה מאד. כולי תקווה שלא אתאכזב ואקבל ציון מעל 700 אבל אני בספק... כל מה שנותר לי הוא להחזיק אצבעות. אני לא תמים, כבר מההתחלה חשבתי שאאלץ להבחן שנית לאחר מכן כדי לשפר ציון אבל לאור ההצלחה שלי בסימולציות קיוויתי שזה לא יקרה. טוב, נחכה עוד שלושה שבועות לקבלת התוצאות. תחזיקו לי אצבעות.
אני מוצא את עצמי בימים האחרונים שוכב בחוסר מעש במיטה. זה נחמד שאני כבר לא צריך לדאוג לחרוש וללמוד לקראת הבחינה (חלומות רעים על שאלות ועל כשלון עדיין יש) אבל אני חייב לקחת את עצמי בידיים לאור הכמות ההולת וקטנה של כסף בחשבון שלי. אני כבר לא יכול להסתמך על ימי המילואים הרבים שעשיתי, זה לא מספיק. אני חושב על להתקשר לבן אדם שאחראי על הפאב בקיבוץ גת.. קבלתי הטלפון שלו מידידה שלי שעובדת שם. אני אשאל אותו אם אני יכול לעבוד שם כצלם בלילות שהפאב פתוח אבל זה לא הרבה כסף. אני צריך למצוא עבודה רצינית. אבל מה? ואיך מתחילים פתאום? ברוכים הבאים לעולם האמיתי, לא קל כאן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: