קודם כל בן אדם, אחרי זה קצת מהכל

רבים מכם לא שמעתם ממני כלל בחודש האחרון. זה בגלל שאין לי פנאי יותר וזה שינוי חד בחיי לעומת הבטלה ששלטה בהם בשנה האחרונה. אבל לפני שאני מגיע לזה אני ברשותכם רוצה להמשיך את הפוסט האחרון שנכתב כאן ולכתוב על הדבר הזה בכמה משפטים. הייתי בברנינג מן או אוקטוברברן בחוף הבונים לפני כחודש וזה היה פשוט אדיר! הרבה אנשים טובים (לנצח אנצור בלבי את אותו ירבוע) וחוויות.  נסעתי לשם עם שני חברים בערב שישי והיינו שם עד הבוקר. את הנסיעה אחרי כל השתיה והדברים האחרים שעשיתי שרדתי בקושי אבל היה מגניב בהחלט. שני חברים שלי היו שם עם בחורות שהם כבר הכירו ממקודם ואני, יוק. מישהו מקוראי היה שם?

לפני שלושה שבועות התחלתי את לימודיי במכינה הקדם אקדמית של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ירושלים. אני במסלול מדעי ההתנהגות שם משום שמסלול זה הוא האופטימלי במגמת מדעי הרוח לצבירת נקודות שיספיקו לי כדי להתקבל בשנה הבאה לתואר במשפטים ומדעי המדינה. למרות שלמען האמת אני חושב שבשנה א' אלמד רק משפטים משום שגם ככה זאת שנה עמוסה. לאחר מכן אני יכול לשלב במידה ויש לי ממוצע של 82 ומעלה. זה מוריד מציון הסף שאני צריך לקבל במכינה ומוריד מהעומס עלי. כרגע אני צריך לקבל 97.3 וזה אפשרי אך כרוח בעבודה קשה. אני לומד סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מתמטיקה, מבוא לפסיכולוגיה, מבוא לסוציולוגיה, כתיבה אקדמית ומקצוע בחירה שנקרא מבט מחודש על תולדות האנושות. בתכלס זה היסטוריה כללית ואני אוהב את זה למרות שזאת לא היתה הבחירה הראשונה שלי אלא פוליטיקה וממשל.

הכל הולך לי יחסית בקלות בינתיים חוץ ממתמטיקה. באופן אבסורדי זה הנושא עם מספר השעות הגדול ביותר שלנו וגם 90% משיעורי הבית שלנו הם מתמטיקה. למה זה אבסורד? כי אנחנו במסלול הומני! ואני ועוד רבים אחרים בטח שלא נזדקק למתמטיקה בעתיד. בעקרון אנחנו ברמה של ארבע יחידות אבל מהר מאד התחלתי לצבור פער כי הרי מעולם לא למדתי אלגברה בסיסית כי הייתי בחו"ל בתקופה הזאת בחיי. אז בקשתי שיעבירו אותי לרמה של שלוש יחידות שזה אמנם מבטל לי את העשר נקודות בונוס אבל הופך את החיים שלי לפחות קשים. גם ככה הפער בציונים שאני הייתי מקבל בין רמה של שלוש לרמה של ארבע הוא יותר מעשר נקודות. הדבר היחיד שזה יכול להפריע לו בהמשך זה במידה ואני ארצה ללמוד מנהל עסקים מתישהו אבל זה באמת לא בתוכניות שלי. בכל מקרה, החומר אמנם יותר קל אך אני עדיין מופצץ בשיעורים. אני לא יודע מה להגיד לכם, יש לי פשוט חרדה מאלגברה ומתמטיקה. אם אלה היו נושאים אחרים במתמטיקה כמו אחוזים, בעיות, יחסים, הסתברות אפילו... זה היה לי הרבה יותר פשוט! התחלתי לקחת רגיעון כדי להתמודד עם הלחץ שזה גורם לי (באמת מכלום) ואני שוקל ללכת לפסיכולוג כדי שיתן לי את הכלים להתמודד עם זה.

עוד משהו שמפריע לי מאד זה הנסיעות. החלטתי לא ללכת על מעונות בסוף פשוט כי אין לי זמן לעבוד ולהרוויח כסף... אין לי איך לכלכל את עצמי. אז אני נוסע עם אבא שלי כל יום לירושלים, מוריד אותו במשרד וממשיך לאוניברסיטה. אז אני אמנם לא מוציא כמעט כסף אך הנסיעות האלו, שעה וחצי כל כיוון בגלל הפקקים הורגות אותי. הן מעייפות וגם גורעות מזמן השינה שלי ומזמן הכנת השיעורים בבית. מה גם שחברי ללימודים שגרים במעונות ובגבעה הצרפתית לפעמים נפגשים ועושים את השיעורים ביחד ואני, לא יכול. זה גם הרבה יותר כיף להיות חלק מההווי הזה. מי יודע, אולי בהמשך הסימסטר אם ירד מעלי קצת עומס אני אמצא עבודה ואעבור דירה. אבל אז אני בטח אהיה עסוק בכתיבת העבודה בעיקר. מה שכן יש מצב שסבתא שלי שגרה בגבעת מרדכי תרצה לעבור לדיור מוגן במרכז בחודשי החורף בגלל הקור ותשאיר לי את הדירה שלה. נכון שזה אמנם לא קרוב להר הצופים אבל לפחות זה ירושלים ואני אוכל להסתדר עם זה.

לפני שבוע וחצי בערך עשינו יציאה שם... שתינו ועישנו בדירה של חבר, משם לכפר הסטודנטים ומשם זרמנו למרכז העיר. היה ממש אדיר! התרסקתי בדירה של חבר ואחרי ארבע שעות קמתי עם האנגאובר לשיעור כתיבה ובוחן במתמטיקה בהמשך. היה מצחיק לראות את כולם גמורים ככה. הם רוצים לעשות עוד יציאה ביום שני כי למחרת אנחנו מתחילים בצהריים... נראה. אני מתברזל בתקופה הזאת, חושב על כל הוצאה כספית. מת שיגיע כבר האישור למלגה ממשרד הבטחון וכסף יזרום לי לחשבון וגם שמענק המילואים שלי יגיע אבל זה יהיה רק בעוד חצי שנה בערך.

חשבתי שבזמן שאני באוניברסיטה אוכל אולי למצוא אהבה, משהי להכנס איתה לקשר אמיתי סוף סוף. אבל המכינה שלנו דלה בהיצע ובנות האוניברסיטה, למה שהן יסתכלו על תלמידי מכינה? אנחנו במעמד נמוך מבחינתן... סתם לא באמת אבל עדיין. קשה לך להתחיל עם משהי בשנה ב' במשפטים וכשהיא שואלת אותך מה אתה לומד את משפיל מבטך וממלמל בלחש "במכינה". מצד שני עם כל הלימודים האלו קשה לי באמת למצוא זמן להשקיע בקשר. אז שוב אני מחליט שאלא אם תהיה משהי באמת יוצאת דופן אני אטפח קשרים בלתי מחייבים. יש לי כבר כמה כאלה, מקווה שיהיו עוד. זה לא שבא לי להיות סטוציונר, אני לא מאמין בסטוצים חד פעמיים. אבל קשרי ידידות טובים ואולי גם יותר בנוסף לסקס מדי פעם זה לא דבר נורא. לכולנו יש צרכים הרי אז למה לא? כולנו התבגרנו מעבר לשלב הזה ולשמחתי גם הבחורות. כמו שהיה את שלב ה"איכס בנות/בנים" ביסודי כך גם להרבה בחורות יש את שלב ה"איכס סקס בלי קשר רציני". הרבה מהן עברו התבגרות כלשהי תודה לאל.

זהו, אני לא יכול לחשוב על עוד משהו שאני רוצה לומר. אם יש לכם תגובות/תלונות/הארות או שסתם בא לכם לדבר, נסו אותי.

להשמע!