קודם כל בן אדם, אחרי זה קצת מהכל

כן, נדמה ששקעתי קצת מתחת לפני השטח בחודשים האחרונים אחרי שלא הראתי סמני חיים כלל והעדפתי להתעסק בלימודים. אני חושב שהגיע הזמן לחזור לכתוב. פחות בגלל שזה מעקצץ לי כמו פעם בקצות האצבעות אבל להכנס לבלוג שלי ולראות פוסט מלפני חודשיים בעל אופי עצוב, זה לא טוב.

תקופת המבחנים באה וחלפה. זה לא היה קל אך גם לא יותר מדי קשה אבל לצערי פתחתי אותה עם בלאקאווט שקבלתי במבחן בסטטיסטיקה מה שהוביל לציון מאכזב מאד של 80. במבחן הבא, במיומנויות הכתיבה האקדמית שזה מקצוע שאני חזק בו, הוצאתי 99. אבל בסך הכל אני די מאוכזב מכל המבחנים בסמסטר א' והממוצע שלי כרגע עומד על 90 בלבד בעקבות כמה נפילות לא צפויות שהיו לי. זה לא טוב כי בסוף השנה אני זקוק לממוצע של 98 בערך. ברור שהציון שלי ישתפר כי אני גם עובד עכשיו על העבודת גמר שלי שאני בטוח שאקבל בה ציון מעולה אבל עדיין, לא טוב. לכן זה גרם לי לחשוב על לשפר פסיכומטרי בנוסף למכינה. נפתח אצלנו קורס של קידום 700 שאליו נרשמו עוד שלושה חבר'ה מהלימודים שלי ואני החלטתי להצטרף אליהם. אני בקלות יכול לשפר את הציון שלי ב30 נקודות ל710 ועם הקורס הזה אם אני אשקיע בו כמו שצריך אני גם יכול להגיע ל730-40 אני מניח. זה יוריד את הממוצע שאני צריך לקבל במכינה על מנת להתקבל בשנה הבאה למשפטים בעברית לבערך 93 שזה לגמרי פרקטי ולא קשה. מי יודע, אולי אם אני אזכה לציון ממש טוב בשני המקומות אני גם אהיה זכאי למלגה כלשהי. העניין היחיד הוא שזה ידרוש ממני הרבה זמן והשקעה אבל נו, ניתן את זה בשלושה חודשים בשביל שנה הבאה. חוץ מזה אספתי כמעט את כל החומר שאני צריך בנוגע לעבודת סמינריון שלי ובשבועות האחרונים הייתי יושב עד הלילה בספריה באוניברסיטה או בספריה הלאומית כדי לסיים לכתוב את הפרק הראשון שאת הטיוטה שלו הגשתי לפני שבוע. שאלת המחקר שלי היא חשיבותו של אזור עמק האלה מבחינה גיאו-פוליטית והשפעתו האסטרטגית בארץ ישראל מתקופת ממלכת ישראל המאוחדת ועד ימי מרד בר כוכבא (מהמאה ה11 לפנה"ס עד למאה  ה-2 לספירה) וזה נושא שמאד מעניין אותי משום שמדובר באזור בו אני גר וגם משום שמדובר בהיסטוריה שאני מאד אוהב והיסטוריית ארץ ישראל שמרתקת לפי דעתי.

חוץ מזה התחלתי לחפש דירה בירושלים. זה באמת מציק לי כבר לגור עם ההורים. עם כמה שזה עוזר כלכלית, בעיקר בשל העובדה שעבודה לא באה בחשבון כרגע במסגרת לוח הזמנים שלי, זה פשוט קשה. גם הנסיעות כל הזמן שמעייפות בעצמן, העבודה שזה בא גם על חשבון שעות השינה שלי גם היא מעייפת, זה שאני רחוק מהאוניברסיטה, רחוק מהחברים וגם שאין לי את המקום הפרטי שלי. ואני באמת מרגיש שזה הולך להתפוצץ בקרוב.. ההורים שלי באמת מקסימים אבל די, אני חייב לצאת מפה כבר. אני רוצה לגור במקום משלי, שאני אוכל לצאת ולעשות מתי שבא לי מבלי לתת דין וחשבון, להביא בחורות הביתה בכיף מבלי להתפדח... לארח חברים, לשתות ולעשן דברים. בקרוב אני מקווה. התלבטתי מאד איפה אני רוצה לגור בירושלים.. במרכז באזור רחביה איפה שזה יותר רחוק מאוניברסיטה אבל קרוב למרכז העיר או אולי במושבה הגרמנית המקסימה למרות שגם היא די רחוקה או בגבעה הצרפתית. עכשיו אני די סגור על הגבעה כי זה במרחק הליכה מהאוניברסיטה, מחירי השכירות שם נמוכים סבירים יותר, יש לא מעט סטודנטים והדירות שם בגודל סביר. החסרון היחיד הוא שאין שם מקומות בילוי כמעט פרט לפאב במעונות של כפר הסטודנטים וזה גם מרוחק ממרבית מקומות העבודה הטובים. אבל נו, בשביל מישהו שגר בישוב קטן ורחוק, זה חתיכת שדרוג ובשבילי זה מספיק בינתיים. למרכז העיר אולי אעבור בעוד שנתיים שלוש כשגם יהיה פחות לחץ בלימודים.  יש גם תחנת רכבת קלה ותחבורה ציבורית אחרת כך שזה לא כזה נורא. אולי זה גם טוב שלא יהיו לי כל הזמן פיתויים לצאת לאיזה פאב קרוב ולהוציא כסף. גם בא לי להגיע לאוניברסיטה על אופניים בבוקר ברגוע, לקום מאוחר יחסית, להיות קרוב לבית... עכשיו רק צריך למצוא מקום טוב.

אתמול היה לי יום הולדת 24. לא חגגתי יותר מדי ולא יצאתי בהצהרות... בסך הכל אני מזדקן הרי וזה עצוב. אבל זה תמיד מרגש איך שביום אחד בשנה כולם מזכירים לך כמה הם אוהבים אותך ואתה מוצף בתשומת לב, חיבוקים וברכות. זאת באמת חגיגה למרות שזה מביך אותי כל פעם מחדש. אני גם לא אוהב לארגן לעצמי מסיבות או משהו כזה אבל למזלי מישהו אחר עשה את זה בשבילי כי אתמול במקרה היתה גם חתונה של מישהי שהיתה קצינה שלי בצבא. נפגשנו שם כמה חברים מהצבא וזה היה נחמד לראות אותם אחרי הרבה זמן. אז שתינו, רקדנו ושמחנו וזה היה נפלא. עכשיו אני גם סוף סוף יכול לנהוג על האוטו השני שלנו שעד עכשיו לא היה לי עליו ביטוח. עד עכשיו נאלצתי להסתפק בג'יפ פרט לכמה חודשים שהיה לנו אוטו אחר, פורד מונדאו שמכרנו שעליו כן עשו לי ביטוח. יש לנו ניסאן טראנו שנת 95 שזה אוטו שממש כיף לטייל איתו, במיוחד עכשיו אחרי שתיקנו את ה4X4 שלו, אבל לנהוג עליו בכביש זה לא תענוג גדול, הוא לא בנוי לזה. אבא שלי חושב עכשיו גם על לעשות ליסינג לרנו פלואנס או מגאן... נראה. חשבנו גם על הפלואנס החשמלית של בטר פלייס אבל זה לא כדאי עדיין.

בנוגע לפוסט האחרון שכתבתי כאן, אני חיב לציין שזה עבר. זאת היתה תקופה לא קלה והבחורה הזאת עשתה לי משהו שאף אחת מעולם לא עשתה לי אני חושב. התגברתי עליה. התגברתי אבל עדיין יש רגשות חזקים ואני עדיין חושב עליה. אבל אני פתוח לבחורות אחרות ויכול לראות את עצמי יוצא עם משהי אחרת ואפילו עשיתי את זה כבר ונהנתי מאד. הבנתי כמה כיף זה קשר רציני והייתי רוצה את זה, אבל עם המשהי הנכונה שגם גרה באזור הקרוב אלי אחרת זה קשה לתחזק את זה. עד אז? אמשיך להנות אני מניח כי אין טעם שאפסיק, זה אדיוטי. אבל ברור שזאת לא המטרה:)

אני מצרף לפוסט הזה תמונה שלי מהיום המושלג שעבר על ירושלים לפני חודשיים. זה קצת באיחור אני יודע אבל מה לעשות. צלמתי את זה כשהייתי בדרך לירושלים ליד נס הרים ושלג כבד תפס אותי באמצע הנסיעה אז נאלצתי לעצור בצד ולחכות עד שיחלוף. נצלתי את זה לכמה תמונות.