לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

קודם כל בן אדם, אחרי זה קצת מהכל


סטודנט למשפטים בהווה, פקח טיסה בעבר, צלם חובב ורווק בירושלים. מעבר לזה, מוזמנים להכיר...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2016

פוסט אחרי הרבה זמן


שנה וחצי שלא כתבתי כאן... זה הרבה מאד זמן. גם אם אנסה לכתוב על כל הדברים שקרו לי מאז, לא אוכל. אבל הנה רשימה קצרה:

לא מעט אהבות אכזבות, אפילו יותר דברים קלילים ומהנים, הג'יפ שלי נגנב בחודש מאי מתחת לדירה שלי בירושלים, קניתי אופניים, הפסקתי לעבוד כמלצר בגוסטו איטאליאנו והתחלתי לעבוד ביקב צרעה בסופי שבוע, אני מחפש גם עבודת טרום התמחות עכשיו בירושלים, סיימתי שנה שניה בלימודים ואני עכשיו באמצע השנה השלישית, לקראת ראיונות להתמחות, הייתי פעיל בתא מרצ של האוניברסיטה בייחוד בתקופת הבחירות אשתקד, כמעט עברתי דירה אבל לצערי זה לא קרה, אני עושה מילואים ביחידה חדשה בבסיס (עדיין בטייסת שלי, טייסת תעופה), היו כמה וכמה חתונות של חברים טובים, רצתי לנציגות האגודה של הפקולטה שלי ולצערי לא נבחרתי, היתה תקופת מבחנים מתישה, משחקי כדורגל של הנבחרת בטדי עם חברים, מסיבות מטורפות, פורים אדיר וגם נשף אחד של הפקולטה, נסיעה לאילת במיוחד כדי לקנות מחשב אחרי שהקודם קרס... והיו עוד הרבה דברים אחרים שאני באמת כבר לא זוכר.

בגדול השנה אני לוקח את הדברים די באיזי ולא העמסתי על עצמי יותר מדי. בייחוד לא בסמסטר הנוכחי. אני כן משתתף בקליניקה שזה 6 נ"ז וכן לוקח כל מני סדנאות מעשיות וקורסים מעניינים אבל בסוף הסמסטר הזה אני אצטרך לעשות רק שני מבחנים. אבל כן יש לי עבודות גדולות להגיש שזה מבאס. הראיונות להתמחות יהיו בעוד חודשיים באמצע חודש מרץ וכבר מזמן התחלנו להתכונן אליהם. זה אומר לאסוף מידע על המשרדים הגדולים השונים, לדבר עם מתמחים וגם לעשות סיורים במשרדים עצמם. הסיורים זה עניין מתיש אבל סוג של תענוג. בגלל שאנחנו תלמיד האוניברסיטה העברית המשרדים הגדולים מחזרים אחרינו במיוחד (לא מעניינים אותם כל מני מכללות שהם על תקן מפעלים כמו קריית אונו וכו'). אז יחידת ההשמה של הפקולטה מארגנת לנו סיורים מרוכזים למי שרוצה. בכל משרד כזה שאנחנו מגיעים אליו מרעיפים עלינו הרבה אוכל טוב ומתנות (באמת, אני כבר יכול לפתוח באסטה לממכר דיסק און קי וכו') ועל זה לא תשמעו אותי מתלונן. טוב, קצת כי בכל זאת אני עולה במשקל.  אני חושב על התחום המסחרי בגדול כשבתוך זה מעניינת אותי מאד מחלקת דיני התעופה שיש במשרד ש. הורביץ. משרד מאד מאד נחשב אבל עם שיטת התמחות קצת בעייתית לפי מה שהבנתי. הצמדה לשותף, מבלי להרחיב בפרטים. אבל הם המשרד הגדול היחיד שעוסק בדיני תעופה ולא רק בפן המסחרי הרגיל כמו מיזוגים אלא גם עוסק בתעופה פרופר בין אם זה דיני נזיקין או רגולציה שקשורה לככלי הטיס. דברים שיש לי בהם גם ידע וגם נסיון ואני אשמח להתנסות בזה ולהתפתח. עוד אופציות שאני חושב עליהן הן מחלקת המשפט הבינלאומי בהרצוג פוקס נאמן. זה המשרד הגדול היחיד שמתעסק במשפט בינלאומי פומבי וזה תחום שגם, מאד מעניין אותי ולמדתי אותו בשנה שעברה. הפתיע אותי שמשרד פרטי מתעסק בזה כי חשבתי שכל העיסוק של זה הוא בפן הציבורי. הייתי שמח לעסוק בזה במגזר הציבורי (משרד החוץ, הכנסת, משר המשפטים, היועמ"ש וכו') אבל בציבורי אין כסף. ויש עוד אופצי שזה התמחות במחלקת אנרגיה של משרד אגמון ושות' בת"א. יש להם שם מחלק מאד רצינית והם אלה שמתעסקים עם נובל אנרג'י וכל עניין מתווה הגז מהצד של החברות. אני לוקח השנה קורס בדיני מקורות אנרגיה, דלק וגז וזה די מעניין וכמובן שיש בזה המון המון כסף. ואם לא אלה אז אולי דיני חברות בשמעונוב שזה משרד בוטיק או בכל משרד גדול אחר כמו גולדפרב ושות', עמית פולק מטלון ושות', יגאל ארנון או ארדינסט. כולם עשו עלי רושם טוב. גם בתחום הנזיקין אני חושב שאני יכול לעשות עבודה טובה כי זה מעניין. וליטיגציה, זה גם אופציה שעד עכשיו די פסלתי אבל מאז שעשיתי סדנה בליטיגציה חוצת גבולות התחברתי לזה וזה מגניב. אז הראיונות כאמור בחודש מרץ ואני די בלחץ כי אמנם הממוצע שלי הוא 80+ אבל זה לא בהכרח מספיק. מה שכן, אני יודע שקורות החיים שלי נראים ממש טוב ושאני גם עושה רושם מעולה בראיונות. מקווה כמובן לשפר את הממוצע אפילו יותר אבל זה לא מבטיח לי כלום למרות שכולם אומרים שיהיה בסדר.

גם ניסיתי לרוץ לנציגות של השנתון באגודה שלנו השנה. זה היה לאחר שהתברר שכמעט אף אחד לא רוצה לרוץ בגלל הפחד מהעומס שהתפקיד דורש. אז החלטתי לרוץ אבל אז הצטרפו עוד כמה, יותר מהכמות שצריכה להבחר. הפסדתי בקולות בודדים... אני חושב שזאת הקלה כי התפקיד באמת דורש הרבה. מצד שני באמת רציתי לתת מעצמי. ובנוסף זאת היתה יכולה להיות שורה נהדרת בקו"ח:)

 

אני מנסה גם למצוא עבודת טרום התמחות עכשיו שתוכל להוסיף לי עוד שורה חשוב בקורות חיים, נסיון וכמובן עוד כסף. אני עובד בשנה האחרונה ביקב צרעה וזה מעולה. עבודה שאני מקבל כסף טוב מאד למרות שאני לא מרגיש שאני קורע את התחת (לפעמים מצליח אפילו ללמוד תוך כדי), פוגש אנשים מעניינים וכמובן, שותה חופשי יין מהטובים ביותר שיקבי ארצנו יכולים להציע:) אני גם נהנה ללמוד על יין, לזהות ניחוחות וטעמים, להרגיש את הטאנינים ולהיות מסוגל להבדיל בין הזנים השונים. יכולת שלא היתה כל כך מפותחת אצלי עד שהתחלתי לעבוד שם. 

 

מה עוד? כאמור הרכב שלי נגנב. הג'יפ האהוב שליווה אותי מאז שחזרנו לארץ ועברנו לשריגים. הרכב הראשון שלי שלמעשה היה שלי בתקופה שהייתי בצבא ואבא שלי בחו"ל ולגמרי שלי מאז שעברתי לירושלים ואבא שלי רכש רכב חדש. הג'יפ שהיה מלא בזכרונות עם חברים ולא רק, וטיולים למכביר באזור. הג'יפ שלי נגנב. אין לתאר את תחושת האובדן שהיתה לי באותו בוקר קודר בחודש מאי. כמובן שלא היה לי עליו ביטוח. מדובר היה ברכב ישן בכל זאת. הנאחס הוא שאמנם הוא היה מוצע למכירה עם שלט והכל והרבה היו עוצרים אותי כי היו מעוניינים בו אבל בכוונה ביקשנו מחיר גבוה יחסית כי הוא היה רכב טוב ונהנתי לנסוע בו. בדיעבד הייתי צריך למכור אבל זאת לא חוכמה. בכל מקרה אחרי שזה קרה החלטתי לעשות משהו שהרבה זמן חשבתי עליו - לקנות אופניים. לא אופניים חשמליות אלא אופני הרים. משהו שמעבר לתחבורה ישמש אותי לכושר. ואוהו איזה כושר זה אופניים בירושלים. באמת שלא הרגשתי טוב את העליות עד הרגע הזה. בכל מקרה עכשיו חורף אז אני כמעט ולא רוכב עליהם אבל עד לפני חודש וחצי זה היה משהו אחר. מרגיש שנכנסתי לכושר וזה כיף! האנדרופינים זורמים וגם אני ישן טוב בלילה אחרי זה. תענוג.

 

כל עניין השינה מזכיר לי שבקטגוריית הבריאות גילו אצלי די במקרה שיש לי איזושהי דלקת בבלוטת התריס. זה לא משהו מדבק או משהו כזה אבל זה כרוני ואין לזה תרופה. מסתבר שיכול להיות מצב של תת פעילות או פעילות יתר של הבלוטה ואני צריך להיות במעקב מתמיד אחרי זה. לפני כמה חודשים התחלתי להרגיש מאד מאד עייף בסוף כל יום ברמה שלא היה לי חשק לעשות כלום והייתי נרדם באיזה עשר שזה סופר חריג אצלי. בבדיקת הדם התגלה שאני אכן בתת פעילות אז התחלתי לקחת הורמונים כי הבלוטה שלי לא מייצרת אותם כמו שצריך.

 

המחשב שלי קרס בחודש אוגוסט אחרי 4.5 שנים של פעילות. אני מניח שזה די התבקש ועבר זמנו. זה קרה בדיוק כשהייתי באמצע לעבוד על עבודת מחקר שהיתה לנו. המזל הוא שהעבודה היתה בזוגות אז יכולתי לעבוד יחד עם חבר שלי מהמחשב שלו. כשסיימנו את זה עשיתי סקר שוק בנוגע לכמה מחשבים פוטנציאלים. החלטתי ללכת על דל ווסטרו. מחשב מעולה. אבל גיליתי שבארץ הוא עולה כמעט 4300 שקל שזה היה מעבר לתקציב שלי. אבל בסניף קיי אס פי באילת נשאר עוד מחשב אחד מהדגם הספציפי שרצתית ושם זה עלה 3600. בדיוק בגבול העליון של התקציב. לקחתי את האוטו של אבא ונסעתי לשם מוקדם בבוקר. נסיעה של שלוש שעות וחצי הלוך וושלוש שעות חזור. הייתי פחות משעה באילת וזה קצת מוזר אבל נהנתי מאד מאד. היתה לי נסיעה מדהימה ולמרות שחבר שלי חשב להתלוות אלי וכשזה לא הסתדר אז משהי אחרת, עדיין נהנתי מהרוד טריפ לבד עם הנוף המדברי הרפאי והמדהים שאני כל כך אוהב והמוזיקה שלי ברקע. אני מת על רוד טריפס וטיולים ומת לעשות את זה שוב מתישהו.

 

בקטוגריית האהבה והיחסים היו כמה נסיונות. הראויים ביותר לציון היה משהו בסביבות פסח עם בחורה מינון שזה מושב לא רחוק ממני, שהכרתי באוקייקיופיד ויצאנו פעמיים והיה נראה שזה מתפתח בקטע טוב אבל אז היה נהייתה כלבה. אבל הדבר שנראה היה אפילו יותר מבטיח היה לפני חודש כשיצאתי במשך שבועיים עם משהי מנס ציונה שהכרתי בכלל בפייסבוק. היו לנו כמה דייטים מדהימים וחיבור ממש טוב. בלי משחקים ובלי כלום. זה נגמר בגלל הדבר הכי מטומטם ולא קשור בעולם. כנראה שזה טוב כי היא לא הכי בוגרת מסתבר וחבל... היא באמת מצאה חן בעיניי. דברים קלילים יש לי מספיק. אני יודע שזה ישמע לא אמין אבל אני אפילו מנסה לצמצם את זה כדי שאוכל להתרכז במשהו רציני יותר. אבל זה בעיה בירושלים. ההיצע מאד מצומצם וגם כולם עסוקים בגלל הלימודים. מחכה שכבר אעבור למרכז, כנראה בעוד שנה-שנה וחצי להתמחות ואז זה יהיה יותר קל. בפורים אני זוכר שהיה לי סטוץ די מטורף. הייתי במסיבת דירה של חברים במרכז העיר ולקראת הסוף כשכבר הייתי די מסטול ושיכור וחברים שלי התארגנו לצאת, אני נשארתי לרקוד עם משהי ומהר מאד, תוך פחות מעשרים שניות מצאנו את עצמנו מתחרמנים שם לגמרי. שנינו היינו שיכורים ומהר מאד הלכנו לשירותים... התחרמנו שם הרבה יותר כמובן בצורה שלא יכולנו בחוץ אבל סקס לא היה. בקטע מוזר היא התחילה לדמם מהאף ואני בחור טוב בסך הכל אז עצרנו את זה כי דאגתי לה בין היתר. לקחתי את המספר שלה כי היא היתה די חמודה בסך הכל והייתי שמח להכיר אותה בקטע רציני גם אבל היא אמרה בנסיבות בהן הכרנו היא פחות בקטע. מובן לי אבל קצת חבל. מאז היו כאמור לא מעט דברים אחרים אבל אני לא מוצא טעם להעלות אותם על הכתב. בכל מקרה כמו שאמרתי, אני עדיין מחכה לאחת שלי. מאד רוצה שזה יקרה כבר.

 

מצורפות כאן כמה תמונות שלי מהזמן האחרון:



פורים - יום 1 של מסיבות מתוך 3 (המסיבה של הפקולטה). התחפשתי לסטודנט לרפואה.

 




פורים - יום 3 של מסיבות מתוך 3 (המסיבה המסורתית והאדירה בגזר, נחלאות) - התחפשתי להיפסטר.




הנשף השנתי של הפקולטה.




תחנת רכבת.

נכתב על ידי , 9/1/2016 14:50  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הארנב הלבן ב-29/12/2017 23:58



Avatarכינוי: 

בן: 35

Skype:  eitan_sivan 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
48,590

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להארנב הלבן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הארנב הלבן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)