ובין הכל מצאתי לי את החול השקט שלי לפני המלחמה שבדרך.
הרצון שלי להביע עצום ובלי קצה של חוט , הרצון שלי לחוות ולהיות , לתעד ולספר.
ושוב אני נאחזת בדברים כדי לשמור על הטוב.
הרי הכל קורה לטובה. מכל דבר צריך לקחת את הטוב שבו.
למרות שבזבזתי שנים נפלאות בחברה הזאת אני יכולה למצוא את הטוב שבדבר - והטוב הוא שפשוט טוב לי בלעדיי זה.
תחושה קלילה מכסה ונשימה עמוקה לפני המסע הארוך שבפתח.
פשוט טוב לי עכשיו.
התחברתי לבנות חדשות (שהכרתי עוד לפני) וממש טוב לי , פשוט לשבת להעביר את הזמן ולצחוק משטויות.
ומחר אלירן וטוהר יבואו אליי שאני אעזור להם בביולוגיה והרבה זמן לא ראיתי אותם אז זה יהיה ממש נחמד.
ואז אני אכין את המזוודה ואסע לשבוע באילת.
אחריי אילת יש לי את הקורס של הפסיכומטרי אז זה יהיה שבוע של שחרור רציני לפני החרישה הגדולה חחח..
בכל אופן, טוב לי עכשיו.
ואי, בקריאה שנייה אני קולטת כמה פעמים רשמתי "טוב" זה פשוט מוזר לי אחריי כל התקופה הרעה הזאת.
איבדתי הכל והתרוקנתי מבפנים ואני יודעת שזה קשה , וזאת הייתה התקופה הקשה אבל עכשיו זאת התקופה שאני צריכה להתמלא מחדש.
ואני יודעת שבדבר אחד עדיין קשה לי ואני לא יודעת אפילו איך להגדיר את המצב אבל אני מקווה שהכל יסתדר. אופטימיות.
טוב, הצפה אחרונה לפני אילת.
שלכם באהבה,
עינב.
אחריי שאני אחזור יהיו הרבה תמונות 