הבלוג של Mr BlueSKyy
מה קורה איתי. מה מעניין אותי. על מה אני חושב. מה נסגר בסוף. |
| 8/2009
 שקט שלא מוצאים בעיר הגדולה
כשאני יוצא לריצה אז אני יכול לבחור מבין כל מיני מסלולים. ככל שהכושר שלי השתפר ואפשר לי לרוץ מרחק גדול יותר ויותר בכל פעם, התחלתי "להרכיב" לי מסלולים שעוברים בכל מיני מקומות בעיר וככה אני רואה ומכיר בעצם מקומות חדשים, שכונות, בתים, נופים ורחובות שלא יוצא לי להיות בהם ביום יום, אפילו שהם במרחק של כמה קילומטרים מהבית שלי.
יש מסלול אחד שאותו אני אוהב במיוחד. למרות שאני גר בעיבורה של עיר די גדולה (נתניה), תוך כמה דקות ריצה מהבית שלי אני מגיע לדרך שיש בה שקט מופתי בעצם כביש דו-כיווני אבל כביש די שומם. וככה יוצא, שלמשך 10 שניות בדיוק כשאני בדרך הזו, כשאין מכוניות מלניי ומאחוריי, משתרר שקט מוחלט ממש באמצע העיר. ואז אני מרשה לעצמי לעבור להליכה, לעצום עיניים ולהירגע.
ואני חושב לעצמי, אולי כל השנים האלו שבהן גרתי בעיר הגדולה וחשבתי שזה ממש טוב ושלא הייתי מחליף את זה במגורים בכפר/מושב/קיבוץ - אולי במשך כל השנים האלו חייתי בשקר?
למה אני צריך מסעדה קרובה כשאני יכול להכין חביתה? או אפילו לקחת חצי שעה-שעה ולהכין ארוחה רצינית יותר? למה אני צריך שיהיה בית קולנוע ממש לידי כשיש הכל באינטרנט? לא עדיף שתהיה גינה יותר גדולה, שאפשר יהיה להתנדנד בה על נדנדה יותר גדולה, שאפשר יהיה סתם לישון על ערסל ולקרוא ספר?
כל פעם שאני עובר בדרך הזו ו"מקשיב לשקט" כמו שהמורה מהיסודי הייתה אומרת, אני מתחזק את החלום החדש-ישן שלי לעבור לגור במקום שקט, אולי מושב אולי קיבוץ, עם נדנדה גדולה יותר, חצר גדולה יותר, עץ תפוזים וכלב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
