ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם?
כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים?"
ואת שרה עם גיטרה, געגועים לים
כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם
אני לא אספר לך הכל, רק איך חשקתי בך
וכשהמלחמה פרצה, חיינו במטבח
וכשהמלחמה חלפה, כמו כל דבר חולף
הקמתי להקה, גיטרה בס ומתופף
והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים
ואז אני נכנס לחדרו וראשך פרחים
הטלוויזיה כבר עובדת על האנשים
אז בואי נעשה שטויות, ונדבר אמת
אני אומר לך נתפשט, כדי להיצמד
אני לא אספר הכל, על איך עשינו מין
נצמדנו לאלוהים גדול, בתוך איצטדיונים,
מישל מישל קראתי לך, ואת מזה צחקת
ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק
והלהקה...
וכך נצמדנו שם לאדמה, לכיבושים
אני רוצה לישון איתך, צרחת לי בכבישים
ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים
בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר
אני לא אספר על הכל, על האתמול ההוא
על כל הלהקות, על חברים שנעלמו
ובאור הערב הסתווי כשנהיה כבר קר
אנחנו נצמדים למוזיקה, מוזיקה, מוזיקה, מוזיקה...
והלהקה...
ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם?
כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים?"
ואת שרה עם גיטרה, געגועים לים
כי הביקוש לאהבה, לא מסתיים אף פעם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
