לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של Mr BlueSKyy


מה קורה איתי. מה מעניין אותי. על מה אני חושב. מה נסגר בסוף.

כינוי:  Mr BlueSKyy

בן: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כן כן כן אני טס לחו"ל. השאלה – מתי...


בא לי לטוס לחו"ל, לא משנה לאן. אם זה יוון, קפריסין, איה נאפה, קוס (שנכללים ביוון), אם זה אירופה הקלאסית, אם זה אמריקה, המזרח הרחוק – לא משנה לאן! בא לי לצאת לחופש. כבר המון, ממש המון זמן שלא הייתי בחו"ל, כמה שנים טובות. אני חושב שאני אפילו צריך לחדש את הדרכון שלי על מנת שירשו לי בכלל לצאת מהארץ.

אני לא יודע מה עדיף – לצאת לחופש בשביל לנוח, או לצאת לחופש בשביל לבלות? הרי המטרה בחופש היא מנוחה, אז אפשר לשאול מה ההגיון ביציאה לחופשה במקומות כמו איה נאפה, קוס או שאר יעדי תיירות-מסיבות כאלו שבהם אתה תישן בקושי 4 שעות בלילה ואפילו תצטרך חופש בשביל לנוח מהחופשה?

אבל, מצד שני אפשר להגיד, שאין טעם לצאת לחו"ל בשביל לנוח ולעשות "בטן גב" כל היום כי את זה אפשר לעשות גם בארץ. אז אם יוצאים לחו"ל, צריך לנצל את מה שחו"ל מציע – אם זה פארקים ענקיים בארצות הברית או במקומות נבחרים באירופה, או אם זה באירופה הקלאסית, אז אתרי תיירות שאין בארץ (מן הסתם, כי הם נמצאים באירופה=לא בארץ), או מתחמי בילוי ענקיים מלאים בצעירים עם מלונות קרובים ואלכוהול בזול.

וואו! הפוסט הזה ממש עשה לי חשק לטוס לחו"ל. אני לא יודע עדיין מתי אני אטוס ולאן אני אטוס, אבל אני יודע שתוך שבועיים שלושה יהיה לי כבר כרטיס ביד.

נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 27/5/2010 12:34   בקטגוריות מחשבות, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרידות זה קשה – מצעד שירי הפרידות הגדול


עוד פרידה ועוד פרידה וכבר נדמה שחוויתי מספיק פרידות לכל החיים, וכל פעם מחדש, אם זה בגללי או אם זה בגללה, זה עדיין כואב. ואני, שועל-קרבות ותיק שכמוני, כבר מפסיק להתרגש. מתחיל את הרוטינה שמטרתה לגרום לשכוח, להעסיק את הראש בדברים אחרים, לבצע "ספין" פנימי במערכת ולהתחיל לחשוב הלאה, קדימה, כדי לשכוח את מה שהיה.

וכמו באוטומט, החלק העיקרי ברוטינה הוא שירים. נאמר כבר שהשירים גורמים לשינוי תודעה אז מה יותר טוב מאסופה אקלקטית של שירים, לכאורה לא קשורים, ז'אנרים שונים, אבל לכולם מטרה אחת – לגרום לשכוח?

 

וכאן אני מציג את הרשימה הפרטית האישית שלי. חמישה שירים שכל אחד לחוד וכולם ביחד יגרמו לכם לשכוח.

 

שמוליק קראוס – איך שגלגל מסתובב

http://www.youtube.com/watch?v=xBHjOuXDsUc

פותחת את הרשימה הקלאיסקה של שמוליק קראוס. נחמד להקשיב לשיר ולפנטז שאולי יום אחד באמת יסתובב הגלגל, והוא/היא שלא רוצה אותנו עכשיו תאום יבין את הטעות אבל זה יהיה מאוחר מדי.

גם אם זה לא יקרה, וכנראה שזה לא יקרה נחמד להשתטות במחשבה הזו :)

איך שגלגל מסתובב לו

איך הגלגל מסתובב


If You Go Away

http://www.youtube.com/watch?v=wyCVxPEPx5Y

שיר מעולה. בפעם הראשונה שמעתי אותו כשהוא היה שיר הנושא של התכנית "הבורגנים" והיה אז כולו בצרפתית. פה יש גרסה חצי-חצי, קצת אנגלית וקצת צרפתית, ככה שאפשר להבין גם על מה השיר מדבר.

But if you stay
I'll make you a day
Like no day has been

 

דנה אינטרנשיונל - הכל זה לטובה

http://www.youtube.com/watch?v=8lh7_eEa4N0

דנה אינטרנשיונל בשיר ענק, מלא אופטימיות, שאם רק מאמינים בו הוא משפר את מצב-הרוח לאין ערוך.

מתחת לשמיכה
עושה אותו גיבור
בוחרת מה לזכור


שלמה ארצי – תגידי

http://www.youtube.com/watch?v=mdEaFsEx24c

בתיאור כתוב "אחת הבלדות היפות ביותר שנכתבו בעברית". יודעים מה? באמת נכון. שיר יפייפה, מקסים, נוגע ללב, על אהוב המדבר אל אהובתו, שלא עונה לו.

תגידי, את לא שמה אודם
לכבודי כמו מקודם,
איזה יום עצוב.

 

Gloria Gaynor - I Will Survive

http://www.youtube.com/watch?v=Faf1ch7Q9XE

במקום הראשון, כמובן, הקלאסיקה של כל הזמנים – I Will Survive של גוריה גיינור. אין מה לספר על השיר הזה, נאמר כבר הכל, שיר הפרידו האולטימטיבי. למרות שהזמרת היא אישה, אפשר להתחבר בקלות.

and I spent oh so many nights
just feeling sorry for myself
I used to cry
Now I hold my head up high

 

אם יש לכם עוד שירים - אתם מוזמנים לכתוב בתגובות.

ותמיד תזכרו - הזמן הוא הרופא הטוב ביותר :)

נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 25/9/2009 12:31   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הפעם הראשונה שהרגשתי שהכל אפשרי


הפעם הראשונה הייתה בצבא, כמה ביום השני לשירות למעשה. אחרי לילה בבקו"ם, היינו צריכים לעבור מבסיס הגיוס למחנה הטירונות. היינו בערך 200 טירונים ב4 אוטובוסים, משהו כזה. שלושת האוטובוסים הראשונים כבר עזבו, ו אנחנו, אני וחבריי החדשים למעשה, נותרנו ממתינים.

לאחר שעה בערך, נהג האוטובוס הגיע ופתח לנו את האוטובוס ואת תא המטען. אחר הוראה של המ"כיות, התחלנו להעמיס את התיקים לתוך תא המטען עד שלא נשאר מקום להכניס קיסם אפילו. בשני צדי תא המטען היו תיקים ללא מקום. הגענו למצב שבו נשארו תיקים מחוץ לאוטובוס, והיה פשוט בלתי-אפשרי להכניס אותם לתא המטען.

"מה הבעיה?" חשבתי לעצמי. הנהג יסיע אותנו לבסיס הטירונים, מרחק של כמה שעות נסיעה, ויחזור לאסוף את הטירונים האחרים ואת התיקים שלהם בעוד "נגלה". הרי אי אפשר לשכור מוניות או להביא עוד אוטובוס נכון? אז הפתרון היחידי הוא 2 נגלות, ככה חשבתי לעצמי.

אבל לא, למ"כיות היה רעיון אחר, שונה. הן אמרו לנו להעלות את התיקים שנותרו בחוץ לתא הנוסעים, בדיוק ברווחים בין המושבים ולפעמים גם על המושבים, פשוט תיקים בכל עבר ובכל מקום.

וכך ישבנו לנו 50 חיילים חדשים בתוך האוטובוס, כשלידנו ערימות תיקים המגיעות לעתים עד לתקרה. ואמנם, הסיפור הזה בתור סיפור לא מעניין כל-כך, בסך-הכל כמה חיילים עוברים מבסיס לבסיס באוטובוס, אבל הסיפור השולי הזה, הוא שגרם לי להבין, בפעם הראשונה בחיי, אחרי כל-כך הרבה שנים, שאם רוצים משהו, אם רוצים אותו מספיק חזק – אז אפשר להשיג אותו.
נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 14/8/2009 21:20   בקטגוריות אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMr BlueSKyy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mr BlueSKyy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)