לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של Mr BlueSKyy


מה קורה איתי. מה מעניין אותי. על מה אני חושב. מה נסגר בסוף.

כינוי:  Mr BlueSKyy

בן: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אני משוחרר!


כן, משוחרר כבר כמה חודשים טובים, מחפש את עצמי.
ים - בית - אוכל, יוצא לסירוגין - שינה ושוב אותו דבר.
זו רוטינה שהולכת יופי עם שבוע באיה נאפה, אבל כשזה במשך כמה חודשים בארץ זה יכול להיות די מתיש.

בכל מקרה אני מחפש מה לעשות עם עצמי כרגע, עדכונים בהמשך! :)
נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 13/8/2008 00:38   בקטגוריות יום יום, עבודה, צבא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך להביס את המ.צ. רק עם חיוך ומשפט נחמד


היום הייתה לי תקרית עם מ.צ. בכניסה לבסיס... המ.צ. הזו היא משהו מיוחד, "מנאייקית" שמדי פעם היא "אורבת" לחיילים תמימים בשביל לתפוס אותם לא מדוגמים - על גילוח, נעליים כומתה וכל זה... וכולם אורבים, אבל היא מאלו שמחכות במיוחד בשביל לתפוס חיילים, היא רואה בזה הנאה מסוימת...

ואני, חייל למופת שכמוני, מיהרתי בבוקר, לא היה לי זמן להתגלח אז באתי לא-מגולח, שזה אומר זיפים קטנים וסקסיים על הפנים וזקן חצי צרפתי...

בקיצור אני צועד לי אל עבר השער, AKA גגוב האריות לאחר שראיתי מי עומדת בכניסה, כולי שמח וטוב לבב ורואה אותה, משתדל לא להתייחס ממש. נותן לה חיוך ממיס, חיוך מכל הלב, הרי בנסיבות אחרות יכולנו להיות חברים מאוד-מאוד, אבל מאוד-מאוד צמודים (נסיבות אחרות = לי אין חברה והיא לא זונה), עומדת בכניסה ומחכה, וזה היה נראה שהיא מחכה בדיוק לי.

 

בוקר טוב! אני אומר לה כולי מחייך.

"חייל למה אתה לא מגולח?" החמודה ממשיכה במשחקון שלה.

"אל תשאלי איזה לילה היה לי אתמול", אני אומר לה תוך כדי קריצה, וממשיך ללכת, מספיק לתפוס את המבט על הפנים שלה וכולי מחייך לי :)

והכי מצחיק שהלילה המדהים לא היה אתמול, אלא הוא מתחיל עכשיו!! אז אם מחפשים אותי, תגידו שיצאתי :)

נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 4/9/2006 22:01   בקטגוריות צבא, אהבה ויחסים, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



5 דקות הבדל, הבדל של שמים וארץ, לבן ושחור, שמח ואפור


אתמול הייתי ביפו. עליתי על איזה קו שאני לא מכיר בתחנה המרכזית, מישהו אמר לי שהוא בטוח מגיע לקיריה. אחרי שהוא הסתובב חצי שעה  בתל אביב שאלתי את הנהג והוא אמר לי שהקו לא מגיע, ושאני ארד בתחנה הבאה ואקח קו אחר. ירדתי בתחנה, רחוב המסגר ביפו, סוכני נדל"ן ממולחים יגידו לכם שזה תל-אביב.

כשאתה יורד ברחוב הזה, אתה מקבל את החיים לפרצוף.  המון ניכור מסביב, חנויות מכולת שנראה כאילו יצאו מסרט ישראלי שצילמו בשנות ה-50 עם 8 מ"מ, עם בריסטולים שכתוב עליהם בכתב יד "מבצע! 4 בקבוקים בעשר שקל", ובנייני בטון ענקיים.


והטיפוסים, אווו הטיפוסים. הסתכלתי על כמה מהם ולא יכולתי להחליט מה הם יותר, מפחידים או עצובים. אם אני צריך לפחד מהם או לזרוק  להם קצת כסף אם רק היו הולכים עם כובע למטבעות. לא היה בהם שום דבר מאיים, הם לא נראו בריונים, אבל הם נראו כמו כאלה שנמצאים בחצר האחורית של ישראל, שאף אחד לא רואה אותם, אלא אם כן הוא התבלבל באוטובוסים ורק במקרה נחת שם.


5 דקות אחר כך הגיע האוטובוס וגאל אותי. מסתבר שהמקום הזה רחוק רק 2 תחנות מהקיריה. 2 תחנות שמפרידות בין ה30+ קומות של עזריאלי הנוצץ לבין הפועלים של רחוב המסגר.

נכתב על ידי Mr BlueSKyy , 1/9/2006 17:13   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, פסימי, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMr BlueSKyy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mr BlueSKyy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)