אוף זה משתק.
היום היה פיגוע, בחדרה (אני גרה בבית אליעזר, קרוב מאוד לשם), אחרי שיעור פרטי במת' ואחרי שאריאלה באה אלי.
פתאום איילת מתקשרת לאריאלה, ומתחילה לבכות לה בטלפון ולהגיד לה שהיה פיגוע.
בהתחלה חשבנו שהיא צוחקת אבל אחרי כמה רגעים הבנו שהיא בוכה..
מזה נלחצנו, שתינו נהיינו משותקות מלחץ.
עוד שנייה אני התחלתי לבכות בשבילהם!
איילת הסבירה לנו שהם (חברות שלי מזיכרון) והיא עלו על אוטובוס, ואז אחד רצה לעלות והנהג לא הסכים לו, אחרי כמה רגעים התקשרו לאחד מהאוטובוס ואמרו לו שהיה פיגוע..
ואיילת וכל זיכרון מזה פחדו כי הם חשבו שזה אותו אחד..
ואני וארי נבהלנו, זה היה פחד משתק.
אחרי כמה רגעים נזכרתי שאמא שלי ואחותי הלכו לגן שמואל, ואולי הם שם כאילו בדרך חזרה?
התחלתי לבכות מלחץ, ואז אבא שלי התקשר ואמר לי שהם עדיין בגן שמואל אז נרגעתי.
למרות שהם היו אמורות ללכת לבנק, שזה איפה שאירע הפיגוע.. מלחיץ ביותר!
בקיצור ארי הלכה וכולם בסדר אצלנו..
ואני משתתפת בצער כל מי שמת לו מישהו בפיגוע היום!
יימח שמכם המחבליםםםםםםםםםםםםםםםם
ושיר אני בסדר תודה שדאגת!
אוהבת אותך!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
