הדרך שלי

כינוי: 221

בן: 39

RSS: לקטעים לתגובות

10/2007

עמיתתתתתתתתתתתת 2

היא הייתה ממש חולה.
שלשום אזרתי אומץ להתקשר אליה.
הייתי באופוריה, סוף סוף, הצלחתי לדבר איתה, עם זו שאני כ"כ רוצה, מתגעגע.

אתמול נפלה הפצצה.
"מה? לא ידעת? הוא ועמית ביחד. כבר שבוע."
הרגשתי כאילו נפלו עליי 100 קילוטון. הכל התחיל להסתדר לי בראש, נפל למקומו... הייתכן?

והיום זה נגמר.
היא חזרה, יפה מתמיד, יותר מכל בחורה שאי פעם ראיתי.
ואז היא הביטה בו במבט הזה, זה שמבשר לי שהכל נגמר. היא שלו. ולא תהיה שלי יותר.

בא לי למות, לברוח, כמה שיותר רחוק.
כי אני לא יודע כמה אוכל לסבול עוד לראותם ביחד.

היא כל דבר שאפשר לרצות מבחורה... והיא לא בחרה בי.
אני לא רוצה להתאהב יותר בחיים.
לעולם לא. הספיק לי מכאב.
אני לא רוצה להרגיש כ"כ חרא יותר לעולם.

נכתב על ידי 221 , 10/10/2007 00:16
4 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט
תגובה אחרונה של binny ב-13/10/2007 18:44

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

2,022

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל221 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 221 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה