הדרך שלי
ואני ממשיך בדרכי... |
| 12/2007
 כואב לי הראש
למדתי כמה דברים חשובים אתמול.
דברים שאולי ברורים לאחרים, ואולי הם בכלל לא נכונים. אני לא באמת יודע.
1. אנשים יתייחסו אלייך כמו שאתה מתייחס לעצמך (ולאו דווקא איך שאתה מציג את עצמך).
אני מתייחס לעצמי די חרא, אין לי הערכה עצמית, וזה גורר את זה שגם תופסים אותי ככזה.
זה גם אומר שכשההערכה העצמית משתפרת, אנשים אחרים יעריכו אותך יותר, שזה בערך התהליך שאני עובר עכשיו.
2. אני ממש לא היחיד שלא היו לו חברים בילדות, שהיה סגור, שדחה נסיונות לתקשר איתו.
פאק, יש עוד אנשים כמוני... ויותר ממה שחשבתי. האשליה הזו שאני שונה מכולם היא כ"כ מיותרת.
אני לא שונה מכולם. האמת היא, שאיפשהו, כולנו מאוד מאוד דומים.
3. הערכה עצמית יכולה לרדת מסיבה חיצונית, ולאו דווקא בגלל אופי.
אם בנאדם רואה שהוא מצליח פחות מכולם, שהוא מתקשה יותר מכולם, הוא יעריך את עצמו פחות מכל האחרים.
ויותר גרוע. כשאומרים לבנאדם שוב ושוב שהוא לא מוצלח וטיפש, הוא יתחיל להאמין בזה, וזה לא משנה מי הוא, או מה האופי שלו.
אולי יש בזה משהו בכל זאת, באיך שההורים התייחסו אליי. אם אומרים לך שוב ושוב כמה אתה חרא, במיוחד אם זה ההורים שלך, אתה מאמין בזה.
העניין הוא שזה יכול גם לעבוד הפוך. הערכה עצמית יכולה לעלות, כשאתה מזהה את השטויות שתמיד האמנת בהן.
אז מה הלאה?
אני צריך להתחיל להסתכל על עצמי במראה, מילולית. אני פשוט נרתע מזה, לא מסתכל אף פעם.
לראות את עצמי בצורה אחרת. אני באמת לא כל כך נורא כמו שאני חושב, בכלל בכלל לא.
לעבוד על זה. זה שווה את זה. זה יותר חשוב ממה שזה נדמה.
להשתדל לעשות כמה שיותר שינויים, כי זה הדבר שאני הכי מפחד ממנו.
והכי חשוב בכל הסיפור - אני צריך לשתות אלכוהול more often... זה פשוט דבר כל כך גאוני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
221