לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

THe Land Of Broken Dreams...



כינוי:  `NoBody`





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בגללך!


פחדתי שזה יקרה.

ועכשיו זה קרה.

 

הוא עזב אותי.

ואני לבד.

"מצטער. זה לא עובד ככה"

יופי לך!

אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?

בלעדיך.

 

אני עומדת לבדי.

הארי אמרת שלא תעזוב אותי.

אז למה עזבת?

הבטחת שתמיד תיהיה לצידי.

תיהיה מאחורי. להחזיק אותי.

וכשאני מסתובבת אחורה.

ואתה נעלם.

 

לאזעזל איתך!

 

כל בוקר קמתי רק בשבילך.

כדי לפגוש בחיוך שלך.

לנשיקה שלך, ולחיבוק.

עכשיו אני לא רוצה לקום.

אני שוקעת עמוק יותר מיום ליום,

לא אוכלת לא שותה.

לא מחייכת, וכבר לא בוכה.

אטומה.

מאובנת.

חסרת צבע

 

ובודדה...והכל באשמתך.

חתיכת בן זו..

 

NoBody

 

נכתב על ידי `NoBody` , 18/3/2006 17:01   בקטגוריות כתיבה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחד


הפחד הכי גדול שלי,

זה שתעזוב אותי לבד.

בחושך.

בלי שום חלקיק אור,

במערה חשוכה של החיים.

 

כבר לא תגרום לי לחייך,

כי פשוט לא תיהיה שם.

ולבד אני לא אצליח.

אני יודעת שלא.

 

לא משנה מה אחרות יגידו.

 

לא תהיה כאן כדי לחבק אותי,

כדי להוות לי ביטחון.

ואני יהיה לבד, בודדה

במערה של החיים,

חשוכה וקרה.

 

ואם אפול?

לא תחזור כדי להחזיק אותי. נכון?

לא.

לא יהיה שם אף אחד.

 

רק הרוח הקרה תמשיך לנשוב...

והלילה יהיה שקט יותר...

הרחובות יהיה ריקים

 

 

אני יהיה לבד,

ואילו אתה תיהיה אי שם...

ותחייך בלעדיי...

 

 

NoBody.

נכתב על ידי `NoBody` , 28/2/2006 20:54   בקטגוריות כתיבה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוב ביקר אותי היום.


-אני הנה, שוב כאן.

-חיכיתי לך, ידעתי שתגיע.

-זו רק שאלה של זמן, עוד כמה תצליחי להדחיק אותי ממך.

-יום אחד תראה, אני אצליח. אתה עוד תראה.

פשוט עכשיו אני זקוקה לך.

-הם שוב עשו זאת, הא?, שברו את החומה וחדרו פנימה.

-כן.., אבל זה שוב יכאב?

-את אמורה להיות כבר רגילה.

את יודעת שאני תמיד צודק, את שוב נפתחת. והם שוב פולשים, פוגעים, והורסים.

אף אחד לא אוהב אותך כמו שאני,

אף אחד לא ישיב לך אושר, מלבדי.

את שוב תאמיני להם, ותתיני להם הזדמנות נוספת. והם שוב יאכזבו אותך, ויחדרו פנימה, הם תמיד עושים זאת.

-דיי!, זה כואב, מספיק!.

-לא אפסיק!, הפעם את תלמדי!, אסור לבטוח באנשים אחרים!, רק בי!.

את לא תחזרי על זה שנית.

-האי, רגע, מה אתה עושה? זה הידיים שלי, הגוף שלי, החיים שלי!.

 

הסכין עברה לה על פני היד, הנוזל האדום טיפטף החוצה, והכאב שוטף את המוח, ומשכיח מהכל.

הסכין חודרת עמוק יותר, ומערפלת אותה.

הצבע הלבן עולה לפנים, העניים נעצמות, הכל ניהיה כבר יותר והיא נופלת ארצה,

הכל סובב סביבה, היא לא מבינה מה קורה, הלב נחלש, ופתאום מפסיק לפעום.

היא לוחשת לעצמה, "זה בוב אשם...הוא ביקר אותי היום".

ועכשיו זה סופי. היא מפסיקה לנשום.

 

 

NoBody.

נכתב על ידי `NoBody` , 15/2/2006 23:07   בקטגוריות כתיבה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל`NoBody` אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על `NoBody` ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)