מנהגים מטופשים

לא פעם יצא לי לכתוב פה על המנהגים המוזרים והמשעשעים של המשפחה שלי, אבל הקטע עם הארטישוקים זה באמת משהו מיוחד.

מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד כשאמא שלי הייתה מבשלת ארטישוק לארוחת ערב התקיימה מן תחרות כזאת שאף פעם לא באמת היה לה שם. ועכשיו כשאני מנסה לחשוב על אחד, הדבר היחיד שעולה לי בראש זה 'מי עושה את הצורה, שמשום מה אנחנו קוראים לה עוגה, הכי יפה מהשאריות של הארטישוק המבושל'.

התחרות עצמה כמעט תמיד הייתה ביני לבין אבא שלי. גם אם כולם במשפחה היו מנסים להביע את עצמם עם שאריות של ארטישוק מבושל, רק אני והוא באמת ובתמים היינו מתאמצים. כמובן שזה היה לשווא כי לא באמת היו שופטים שהחליטו מי המנצח. תמיד זה הסתכם בכך שכל אחד חשב שהוא המנצח.

מהתחרות הזאת אני פרשתי כבר לפני שנים בגלל חוסר מוזה. נו, באמת, זה שאריות של ארטישוק! כמה יצרתי אפשר להיות?! מה אפשר לעשות כבר שהוא לא דומה לפרח?!

רוחי נשברה ואת מקומי בתור היריבה של אבא תפס אחי הקטן, שאין אפילו לא קצת כישרון בזה.

אבל לפני כמה ימים, כשאמא שלי הכינה ארטישוק לארוחת ערב, חזרתי למשחק. את השאריות שלי זרקתי בצורה רנדומאלית לכיוון הכללי של קצה הצלחת. אח שלי עבר צלחת-צלחת ושאל אנשים אם הם משתתפים בתחרות. כשהוא הגיע לצלחת שלי ולא קיבל תשובה על השאלה אם אני משתתפת או לא, הוא שאל אותי "מה זה, עינב, עשית צונאמי?".

[לעזאזל, כל כך רציתי לצלם את זה, אבל אמא זרקה את זה לפח. טוב, תצטרכו לדמיין. כן.]

הא! מסתבר שעשיתי צונאמי משאריות של ארטישוק מבושל. ואפילו ניצחתי.

אנקדוטות.

- אחד הדברים שבהחלט יכולים לגרום לי להיחנק מרוב צחוק בארוחת צהריים זה לשמוע את אמא שלי מספרת על דברים שאבא שלי עושה כשהוא קוקו. דברים כמו לשים את הדבר-הזה-שמחליף-את-החמש-שקל-שמכניסים-לעגלה-של-סופר על העין, בזמן שאתה נוהג, ולצעוק "אני לא רואה! אני לא רואה!". או כמו לעשות לאנשים שאתה לא מכיר שלום מהאוטו, ואז לראות אותם שואלים אחד את השני אם הוא מכיר את הבנאדם.

הו, אבא.

- אני בטוחה שכל נקבה באשר היא מכירה טוב מאד את הביטוי "תשמרי לי". גם אלו שמכחישות את הנקביות שלהן יהיו חייבות להודות שיצא להם להשתמש בביטוי הזה לפחות פעם אחת בשירותים או בתאי מדידה.

אצל פאקצות, זה שונה. הן לא נקבות רגילות. הן בהחלט נקבות, אבל לא רגילות. יש להן את ההרגל המשונה הזה לדבר פתאום באנגלית. נורא עילגת, יש לציין. ובאמת, רק היום יצא לשמוע אחת מהן אומרת לשנייה "טלי, save me!!1".

- רק אני חושבת שזה מוזר שאחותי הקטנה קיבלה מהחברה הכי טובה שלה קופסא עם ממתקים שכתוב עליה "יום אהבה שמח! אני אוהבת אותך!"? באמת באמת שרק לי זה נראה מוזר?

- בעודי יושבת ומחכה לאוטובוס, אני לא יכולה שלא לשמוע את זוג הפאקצות הקבועות שנמצאות שם. והן, באמת משהו מיוחד. השיחות שלהן כל כך אינטלקטואליות שלפעמים אני יכולה לדפוק את הראש שלי בקיר.

למשל, השיחה הזאת על סיגריות שהייתה להן לפני כמה זמן.
"אז בסוף, אחרי שאמרתי לו כמה שסיגריות זה רע, אבא החליט לעבור ללייט."

"לייט? מה זאת אומרת לייט? פחות קלוריות?"

כוננית'

הו, הלגה.

-צחקוק זדוני-

פינת הבורג

אויה, בורג עקום!

הבורג הזה היה הבורג בצורת אףשלמכשפה הראשון שלי. יה.

ולסיכום, לא ללכת לשירותים כי האסלה קרה מדי זה עצוב. כן.