במצבים האלה אני לרוב לחלוטין בשליטה. ואולי זה חלק מהבעיה. כי אז כשסוף סוף מגיעה מישהי ואני לחלוטין לא בשליטה אז כל מערכות הכיוון שלי משתגעות. ואני מוצא עצמי נסחף ושוקע במערבולות של ניתוח על גבי ניתוח בעוד שכל מה שבאמת בא לי לעשות זה להתקרב אליה, להצמיד אותה לקיר, להביט בעיניה, ולשאול "מה ניה?" כאילו שהפגנת כח שכזאת תסדר לפתע את הענינים. כאילו שכך אבטיח מקומי לצידה. כל אחד משחק כאן משחקים. אז אם כל אחד משחק כאן משחקים, אי אפשר לקזז אותם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
