התמלא לי

כניסה ראשונה לחודש, לשנה. תתחדש. תודה. יום שישי 05 ינואר 2007 ואני בדירה בחיפה. בחוץ חורף, שוב. נחמד. כיף. בסדר. היה נחמד יותר להעביר את השעות האחרונות עם אישה, ערומים, במיטה, נוגעים לא נוגעים, אבל נסתפק בזה (פוך, מחשב). היום בערב אני הולך לארוחת ערב אצל זוג חברים. עדין לא יודע מה להביא להם. יין לא (מוסלמים), אז נראה כבר מה כן. אולי אני אכין אורז או משהו כזה, נראה (אמרו שמכינים לי אוכל סיני). רבות עוד ידובר בשוך הקרבות על משמעות האוכל בקירוב לבבות. אך לא הפעם, לא היום, ולא עכשיו. חוצמזה, אני עדין מתאושש מליל הוללות בתל-אביב, פליגשתי הסוררת.

ישבנו במקום על בן-יהודה (מחייה השפה העברית). תידלקתי בטירוף ואיפשהוא אחרי הצ'ייסר השביעי הפסקתי לספור. בהתחלה הייתי שם עם שניקווה. אח"כ הגיעו חברות שלה: תחילה האנורקסית החמודה, אח"כ הקיבוצניקית הממורמרת, ולבסוף מלכת הסאדו הסקרנית. אח"כ גם הצטרפו המתמחה ואחיו. ולבסוף חיברנו לנו גם את בעלת הגן שנשארה מאחור. בעלת הגן ושניקווה שתיהן פצצות מין שופע מהלכות, במקרה זה ישובות. עגלגלות כלבבי, ובוודאי רעבות. אני הייתי צריך לבלות את הבוקר החורפי הזה עם אחת משתיהן, זאת אני יודע בדיעבד. Hell, אני ידעתי את זה ברגע שהמתמחה ואחיו הוציאו אותי משם, ולמקום אחר (קצת בורקס, ואז לרקוד קצת בלימה לימה). שניקווה שנשארה עם חברותיה שתתה הרבה מאוד באותו לילה, כמעט כמוני, ושנינו היינו במקום טוב, טוב מאוד. עם מטרה מוצהרת למצוא אחרים אבל, הסתפקות במה שיש. בעלת הגן שהצטרפה קצת יותר מאוחר מצאה חן בעיני, לא ברור לי למה. בכל אופן, זה הסתיים שם עם נשיקה על הלחי לכל אחת, ויצאתי.

זה לא בדיוק הרגשה של הזדמנות שפוספסה, וזה לא בדיוק הרגשה שויתרתי על סקס בטוח, זה משהו יותר in between. הזדמנות שפוספסה לרוב קשורה לי עם 'הייתי צריך לומר כך' או 'הייתי יכול לעשות אחרת', ובכלל, תסכול גדול. לעומת זאת, ויתור על סקס בטוח הוא דווקא מעצים בד"כ. הידיעה שזה אפשרי, מושג, אבל, לא נעשה את זה סתם. לא יודע למה, אבל זה מעצים. כל פעם שהלכתי מדבר בטוח, לרוב מידיעה כי זה סתם יקלקל דברים וייצור ציפיות שווא, אז הרגשתי טוב לגבי עצמי. אבל, אתמול זה היה בין לבין. אולי כי רף החרמנות מאילך בשחקים, אולי כי ממש ממש רציתי לשכב עם מישהי, אולי כי כבר עבר יותר מידי זמן ואני מרגיש איך המוח שלי מוצף. בבוקר של אותו יום חמישי (אתמול) התעוררתי בירושלים לפגישת עבודה בשעה 7:30(!). (הפגישה בשבע וחצי, אני קמתי ב6:45...) בכל אופן, כבר בפגישה הזאת הרגשתי את רף החרמנות שלי במרומים כאשר ציץ של מלצרית תפש את מבטי (ועוד לא 8!). הוא היה מושלם, פשוט מושלם. מעוצב, עגול, סקרן, כלפי מעלה, בזוית נכונה. c cup כזה... הממ...  בכל אופן, היה מתאים לי מאוד לסגור את הלילה בחיקה של אישה, עם ריח טוב, וגופות עירומים, והחלק הזה שמתחת לצוואר ומעל לחזה, והכל... והנה אתמול בלילה ההזדמנות נתגלתה לפני ולא לקחתי אותה. אפילו לא התלבטתי, ולא ברור לי למה. כשהמתמחה ואחיו אמרו שהולכים, אמרתי, סבבה, מדלגים. הודעתי לבחורות והמשכתי. כמובן, הייתי אומר לישון אצל המתמחה, התיק שלי כבר אצלו, המחשב, הרכב מול הדירה שלו, וכו'. אבל, את אחת משתי הבחורות הייתי יכול לשכנע לקחת אותי הביתה, ובכל זאת לא נכנסתי כדי לסגור את העניין. ובייחוד בבוקר החורפי הזה, כשקמתי שוב ב-7 (!) עם ראש מתפוצץ, וריח של גשם טרי ברחוב, הצטערתי שבעצם אני לא מגולגל במיטה עם מישהי, הגם אם מדובר בלילה אחד (עומד).