להיות אחות קטנה זה כשאין לך ברירה, אלא לחשוב שאנשים הם בלתי-שבירים. תמיד להסתכל על האח הגדול ביראת כבוד, כל מה שיעשה יעבור בשתיקה. וזה בסדר וזה מותר לו. רק חס וחלילה שלא תצייצי שלא במקום. אחרי זמן מסויים זו הופכת להיות הקשה לכולם.
אם את כזו, כולם חייבים להיות כאלה.
להיות אחות קטנה זה להיות חלק מבית מלא מבוגרים. גם אם את עדיין מרגישה ילדה קטנה, הגיע הצ'ק האחרון מביטוח לאומי.
להיות אחות קטנה זה לפנות את כוסות היין שהאח השאיר בסלון אתמול בלילה. להנזף כשאת רואה טלויזיה וחלילה יש ליידך בקבוק מיץ, שמסתבר גורם לשיק דיר החזירים של הבית.
להיות אחות קטנה זה להקרא פרזיטית. לצפות בטלויזיה בזמן שהאח חוזר חמשו"ש ונוסע לקניות, מכין ארוחת שישי וחוזר לבסיס בראשון בבוקר.
להיות אחות קטנה זה השאריות של התכונות הבלתי שמישות של ההורים. לדעת שאין לך למה להבריא. שוב. אלה רק שלושת החודשים האחרונים בתיכון.
להיות אחות קטנה זה להיות לא רגישה מספיק לכאב של אמא. ללטף לה את השיערות כשנודע לה על מות אמה ולהקשיב לה אומרת שהיא נותרה לבד. לחסום לה את האוזניים כשהאח הגדול, מנפנף אותה כי היא "מעצבנת אותו" עשר דקות אחרי.
להיות אחות קטנה זה להיות בצל, תודו בזה או לא. זה רק אנושי להשוות בין דברים. וכל האפשרויות פרוסות בפניי, יש לי את כל הכלים והמשאבים להם אני זקוקה.
להיות אחות קטנה זה לבלוע. לשקוע בלימודים בכל מצב, כי זה הכי חשוב כרגע. אני מספר אחת של עצמי.
להיות אחות קטנה זה להזניח. הבית הזה עבר את הדברים הללו כבר כמה פעמים. ויש דברים גרועים יותר.
להיות אחות קטנה זה לשנוא בשקט. אבל אם אתם תתחילו, אני ארעיש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
