דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

וביומיים האחרונים אני גם אוכלת המון. אחרי שסוף סוף עברו עלי כמה ימים שבהם לא חשבתי על אוכל.

וחשבתי שאם אתעלם זה יעבור - וזה לא עבר.

והלכתי להסתפר כדי שהרמונט החיצוני יעזור מבפנים - אבל אני שונאת את התוצאה, זו אחת התספורות הגרועות שהיו לי. האיש אומרת שאני נראית צעירה ב-3 שנים. אני חושבת שאני נראית כמו רוזאן בלונדינית, מהתקופה של השיער הקצר שלה. לחלופין אני נראית כמו אופנוענית עם העדפה לנשים וכל מה שחסר לי זה ז'קט עור חסר שרוולים כדי להשלים את הקלישאה.

בקיצור - עכשיו אני גם מדופרסת מהמראה שלי. כאילו שהיה חסר לי מזה קודם.

וזו באסה מהסוג שאני לא מכירה. בדרך כלל אני ישנה ימים ולילות ופשוט לא רוצה לזוז. אבל בין הכדורים לפשתן הטחון - לא חסר סרטונין במוח שלי ולכן במקום - אני ערה כל הזמן. ומודעת פי שמונמאות לכל חוסר שביעות רצון שלי מעצמי ומהסביבה. וכאמור - אין לזה פתרונות מהסוג הפרמקולוגי. אני צריכה לגלות מה מפריע לי ולהפטר מזה.

ואני שונאת לעבוד קשה כל כך.

יש שיר ישן וחביב של קרול קינג שעשו לו עיבוד חדש ומזעזע לפני כמה שנים. אחת השורות החביבות עלי היא "I felt he found my letters and read each one out loud". היא כנראה מצאה איזה מכתב שכתבתי לעצמי כי כאן היא כתבה אותי אחד לאחד. ועכשיו עם התובנות האלו שלה אני בטוחה שאני צריכה לעשות משהו.

אבל לא ישנתי כמו שצריך כבר שבוע ואני עייפה מכדי להכנס לזה עכשיו.