גם לו הייתי בונה את המשרה הזו בעצמי היא לא היתה יוצאת מושלמת יותר, מתאימה לי יותר, או אטרקטיבית יותר.
הגשתי קורות חיים כי זה נראה טוב מכדי להיות אמיתי. במהלך כל תהליך המיונים הייתי בטוחה שתכף יוותרו עלי. אמנם יש לי את כל הדרישות שלהם, אני עונה לכל הקריטריונים, כולל ה"מומלצים" וה"עדיף אבל לא חובה".
אבל זה פשוט היה טוב מכדי להיות אמיתי.
דיברנו על המעבר לארה"ב לכמה שנים ואפילו הקדשנו כמה דקות לדאוג לעתידו האקדמאי של האיש (שממילא תכנן לחזור ללימודים בשנה הבאה). וציינו שנחמד מצידם שהם מחזירים אותי לארץ בדיוק בזמן לחתונה.
אבל זה לא היה אמיתי. ולכן לא באמת בעיה.
לא באמת חשבתי שאקבל את זה. יש מוכשרים ומוצלחים ורזים ממני. יש לי חסרונות (את היתרונות שכחתי) וחוצמזה, אגדות לא באמת מתגשמות. החיים שלי לא עובדים ככה.
ביום שלישי, כמה שעות לפני החג התקשר אלי מארגן הפרוייקט. ההוא שהדבר הכי טוב שהיה לארגון להגיד עליו זה ש"הוא היה ב "השגריר"" (אפילו לא ניצח) ואמר לי שהוא מצטער, והוא עשה כמיטב יכולתו אבל בסופו של דבר זה האיכויות שלי שקבעו. ובעוד אני מתכוננת לומר לו שהם טועים ושחבל (נאום שאני משננת במוחי כבר חודש, מאז שתהליך המיונים התחיל) הוא אמר שהם החליטו לקחת אותי. *
ואז הוא הציע משכורת רעב, כנראה בציפייה שאתרעם כי כשלא אמרתי כלום הוא התלונן בעצמו שזה מעט מדי והכפיל אותה למשכורת מכובדת ביותר*. לפחות בשביל חודשי הכשרה. על השכר בארה"ב אנחנו עוד צריכים לדבר כי מה שהוא הציע קצת נמוך לי אבל לא באמת הייתי בהכרה מספיק כדי להבין את זה או לומר משהו בזמן שחלומותי הכמוסים ביותר התגשמו.
והתברר לי היום שבמקום 5 אנשים, הם לקחו רק שניים כי לא נמצאו להם די אנשים איכותיים מספיק למלא את המכסה (אז כנראה לי תהייה יותר עבודה ולהם יותר כסף לשלם לי עליה).
כמובן שמאז האיש ואני חשבנו לבטל את החתונה ושינינו שוב את דעתנו ושינינו אותה שוב ועכשיו החתונה בכל זאת מתקיימת בתאריך שנקבע כי האהבה שלנו חזקה מספיק ותנצח. אולי. כנראה. ככל הנראה בכל אופן.
.במקום, אנחנו עכשיו מנסים בכל הכוח, שלנו, של חברים, של חברים של חברים ושל סתם אנשים תמימים ברחוב שלא עשו לנו כלום, לפתור את בעיית הלימודים שלו, עדיף לפני שאני נוסעת. - יש למישהו מכם קשרים באוניברסיטאות באזור בוסטון?
נ.ב.
מאז שכל התהליך הזה התחיל אני חולה. עברתי כבר שלושה סוגי חיידקים שונים, ברצף אחד אחרי השני. זה זמן טוב לסוע לחו"ל להתאוורר קצת מחיידקי הלבנט, אני בטוחה שהחיידקים האמריקנים הרבה יותר לפלפים מהערסים שבכאן...
* אם אתם חושבים שזו דרך מוזרה מאד מאד מאד להציע למישהו עבודה, אתם צודקים. אם זה מזכיר לכם תוכניות ריאליטי למיניהם, אתם גם צודקים. "השגריר" כבר אמרתי?