דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

אני צריכה למצוא סיווג כותרות שונה, בכל זאת, אני אהיה כאן כמעט חודשיים.

אני עייפה לכן אקצר. ישנתי טוב והג'ט לאג איננו. גם הצלחתי לעבוד ולכן ייתכן שאצליח לשמור על חוזה עריכת הספר שלי.

 בתחילת היום הבוס קצת נידנד לי והזכיר לי חזור והזכר לא לדבר. אחרי שיחת הברה שכללה: רד ממני ותן לילהתאקלם- הוא באמת ירד. בינתיים לפחות.

הסטודנטים בסדנה שאני מעבירה / עוברת (אפחד לא סגור על התפקיד המדויק שלי, בטח לא אני) נחמדים אם כי אפתיים משהו. נתנו להם תרגיל מעניין - לתכנן מענה לאיזשהו אקט אנטי- ישראלי. קבוצה של 6 סטודנטים מקבילים בישראל היתה מגיעה חיש מהר לצעקות ועולה אחד על דברי השני בהצעות ותוכניות. מהילדים האלו היה צריך להוציא את הכל עם כפית. הם פשוט לא שיתפו פעולה.

ותבינו, אלו ילדים אינטליגנטיים, שיודעים על ישראל יותר מרוב הישראלים ושאכפת להם. פשוט לא ברור לי מאיפה חוסר שיתוף הפעולה הזה נובע (ושאלנו, הם דווקא מאד אהבו את התרגיל וחשבו שהוא מוצלח למדי). אמריקנים. לך תבין. (ואם אתם מבינים נא להסביר לי כי אחרת לא אחזיק כאן מעמד זמן רב).

בעניין אחר לחתולין: האוכל שמגישים כאן מלא סוכר ושמן אבל לירקות יש טעם ומרקם של קרטון. כמעט ולא מגישים מים, רק משקאות ממותקים. מצד שני למים יש טעם מתכתי מוזר ודי דוחה אז קשה לי להאשים אותם. פלא שהם שמנים?

כיוון שהחתונה בכל זאת ממש אוטוטו, ובעקבות התעקשותו של ז' ידידי למשלחת שהחליט שבלי ספינינג חייו אינם חיים וגרר אותי איתו, נרשמתי היום לחדר כושר. הוא לעומת זאת, לא נרשם. חדר הספיניניג היה קטן מדי לטעמו והוא רוצה לבדוק את השיעור קודם. לי אין כאלו דרישות, תנו לי הליכון שמחובר לטלוויזיה ואני מאושרת.* המחיר היה בהחלט סביר והשירות מאד יעיל ואדיב. זה מקום ענקי עם 3 חדרי התעמלות עוד כמה אולמות לשיעורים ושתי בריכות. היתרון האמיתי של החדר הספציפי הזה הוא קרבתו לדירה שלנו - מרחק תחנה אחת ברכבת הקלה (כן בבוסטון הצליחו לסיים לבנות אותה ולא רק לשים שלטים המודיעים על בואה זמן כה רב שנדמה שהמשיח יגיע לפניה). כן, אפשר גם ללכת את זה. אבל למה לי ללכת לחדר כושר אם אני יכולה לסוע אליו ועוד בחינם?! (חופשי חודשי כאמור).

בדירה שלנו אין טלפון. כיוון שהעלות של שיחות נכנסות לסלולרי היא איך לומר - אסטרונומית קיוויתי שאוכל לקנות אוזניות ולתקשר עם האיש החביב שלי בעזרת אלברט וסקייפי . אבל באופיס דיפו המקומי הסט הכי זול של אוזניות + מקרופון עלה 40$ וכיוון שעל הקודם שילמתי 15 ש"ח התנגדתי בתוקף. מחר אני אנסה את הרדיו שק. אולי, אם לא אהיה עייפה מדי אחרי האימון. בינתיים קניתי עכבר קטנטן למחשב (זו היתה טעות, הוא נורא לא נוח) ומתאם אוניברסלי כדי שאוכל להחזיר לבוס את שלו.

זהו לעכשיו. היה יום טוב, פידבק חיובי. עדיין אין לי מושג מה אני עושה כאן וגם לא סבלנות לחכות.  אבל בינתיים די נחמד לי, לפחות ברגעים הקצרים שבהם אני שוכחת להתגעגע הביתה.

*טוב מאושרת זו מילה חזקה נורא.בואו נגיד את זה אחרת: אתם לא תצליחו לגרור אותי לשיעור ספיניניג גם עם 100 כוחות סוס אבל על ההליכון אני מוכנה לעלות כמעט ללא לחץ פיסי. אני אפילו אשאר עליו איזו חצי שעה אם יש משהו מעניין בטלויזיה.