דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

אומרים שנשים שחושבות שהן בהריון ומגלות שלא כך, חשות תחושת אבדן על הילד שלא היה. ככה בערך אני מרגישה.

זה לא התאים, לא היה נכון, לא היה לי טוב.

אבל אני עצובה.

מרגישה תחושת החמצה צורבת, כאילו השליכו אותי ככלי אין חפץ בו.

מרגישה כאילו אין חפץ בי.

מצד שני, במזוודות שלנו, חפצו הרבה מאד אנשים. קודם אמריקן איירליינס סירבו להעביר אותן לאלעל בזמן. ואז כשהן הגיעו סופסוף לאלעל, הם הצליחו להחזיק אותן אצלם עוד 48 שעות בהן לא היו לי לבנים נקיים. ועזבו את הלבנים שלי בסדר? בין היתר, סחבנו במזוודה תריסר סופגניות של דנקין דונטס שבשביל לקנות אותן במתנה ליום הולדתה של בתדודתי החביבה נאצלתי לקום מוקדם מאד בבוקר הטיסה, לסוע בגשם בשני אוטובוסים ולחכות כמעט חצי שעה שיגיעו סופגניות טריות.*

לא שאין סניף שלהם תחת כל עץ רענן בבוסטון, כמובן שיש. אבל סניפים כשרים לעומת זאת, לא צומחים כמו פטריות אחרי הגשם ואת אלו צריך לחפש הרבה יותר קשה.

בסופו של דבר, גם במצב הצבירה הלא-מאד-טרי הן עוררו שמחה גדולה מאד.

ובסוף, היום בבוקר, בעיכוב של 4 ימים בלבד הגיע סופסוף מהמזוודה עם הבגדים החדשים והמתנות. אז אנחנו כבר יכולים להודות שהגענו לארץ.

תהיו מאד גאים בי, אגב, I hit the ground running. כבר ביום חמישי, שעתיים אחרי הנחיתה, הלכתי לקנות שמלה לחתונה עם אמא. אפילו מצאנו, אחרי חיפוש מעמיק, שמלה שאהבתי ושמידת המחיר שלה התאימה לי (ברור ששמלה במידה שלי לא היתה בשומקום, אבל קיוויתי לפחות שהעלות תתאים לי לגודל הכיס. האיש אגב, עדיין חושב ששילמתי יותר מדי. אבל מה הוא מבין, הוא עוד מאמין שהוא ילבש מכנסיים קצרים בחתונה. ושהוא יצליח ללבוש בגדים שהוא כבר לבש פעם).

בנוסף להישג הלא מבוטל הנ"ל, ניקינו את המקרר והגז, פרקנו את המזוודות כולן וכיבסנו את רוב הציוד. קנינו עפיפונים חדשים (בעקבות חווית עפיפונים בבוסטון שנהנינו ממנה מאד עד נחיתת האונס של העפיפון על גגו של בית גבוה מדי ) והספקנו אפילו להעיף אותן בטיילת ( מסקנות: זה עוזר להשקיע יותר מ-12 ש"ח בעפיפון אחרת בסוף היום נשארים עם הרבה פחות עפיפונים ממה שהיה בהתחלה). בקיצור, נחתנו.

ניסינו אפילו להרשם רשמית כמועמדים לחתונה אבל הרבנות בשביתה. ניסינו, אבל הם לא התרשמו מהאיומים שלנו שנתחתן בקפריסין. מסתבר ש(לא) משלמים להם בין אם אנחנו מתחתנים אצלם או לא.

אני עוד מעכלת את בוסטון. ועצובה. אבל יש לי חתונה, הצעות עבודה, פרוייקט ומלגת מחקר להתמודד איתם, אז משעמם - לא.

זהו בינתיים.

*ואפחד אפילו לא הציע לי מים. (רק אייס טי)