דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

כשפרקתי את הקניות נפלה לי מהיד ביצה והתנפצה על הרצפה.

אלו כמובן,ממש לא חדשות ראויות לפוסט.

מה שכן ראוי לפוסט זה מה שעשיתי אחר כך. כשהרגשתי שהביצה נושרת לי מהיד לא זינקתי אחריה.התסתכלתי על הלכלוך והמשכתי בשלווה להכניס את אחיותיה למקרר. נתתי לה ללכלך את הרצפה עד שסגרתי את דלת המקרר ורק אז ניגשתי לאסוף את השברים ולנגב את הרצפה היטב.

מה שמעניין עוד יותר זה מה שלא קרה. הלב לא צנח לי לתחתונים. לא הצצתי מתוך רפלקס אל מחוץ למטבח כדי לוודא שאפחד לא ראה אותי ולא חשתי צורך לפנות מייד את הראיות. ניגבתי את הרצפה כי לא רציתי שהיא תהיה דביקה לא כי פחדתי שמישהו יגלה  ויעניש אותי.

אני לא מפחדת יותר. עברו 16 שנים והיום לראשונה גיליתי שאני לא מפחדת יותר.

תודה איש.

אה ו- שנה טובה לכולכם