דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

למרות המרחק הרב עד מאד שלי מכל מה שאפילו דומה למשקל נורמלי, עברו עלי חוויות חיוביות מאד באזור המלתחה.

לפני שבועיים נסעתי עם מ., חברה טובה עד מאד, לקניות. כיוון שמ., בניגוד אלי, נהנית מגזרה שמופיעה על הסקאלה של מעצבי האופנה, נכנסנו לחנויות כמו גולף שבימים כתיקונם אני חולפת על פניהן בלי אפילו אנחת צער, כי כמו מילארד דולר, יש דברים שהשלמתי עם זה שכנראה לא יהיו לי בעתיד הקרוב. אבל להפתעתי כי רבה יצאתי משם עם סוודר בצבע ירוק מהמם שאפילו נראה עלי טוב מאד. והשארתי בחנות עוד אי אלו פריטים שנדחו לא בגלל המחסור בבד אלא בגלל מחסור מוחלט בטעם של מי שעיצב אותם.

אתמול הלכנו מ. ואני להסתובב בקניון בחוסר מעש ובמקום זה ונכנסו לחנות בגדי מעצבים. החנות הזו היא באמת מסוג המקומות שבהם אני יכולה לקנות בגדים רק לברבי שלי, וגם היא לפעמים מתקשה למצוא משהו במידה שלה. ובכל זאת מדדתי כמה דברים שעלו עלי ונדחו בגלל הצבע והגזרה ולא בגלל שאני מעדיפה לכסות את שני הציצים בו זמנית. מצד אחד יכול להיות שזה פשוט באופנה עכשיו להתלבש זרוק, בבדים שלא מנסים לעצב מחדש את האברים הפנימיים שלך,

מצד שני יכול להיות שהעולם שמע שאני בדיאטה ובא לקראתי עוד לפני שיש תוצאות של ממש להראות.

בכל מקרה, החיים יפים כל כך שאני אפילו לא צריכה להוציא כסף על הבגדים כדי שהם יעשו לי טוב על הלב. 

שזה מזל כי הדיאטה הזו עלתה לנו ביוקר רב עד מאד מאד.

נ.ב

"זה רק אוכל" הוא משפט שקרי מכל כך הרבה כיוונים וסיבות שאני לא מתכוונת לכבד את מי שהמציא אותו אפילו ביריקה לכיוון שלו, ולא רק כי אני צריכה את הרוק בשביל להגיר אותו על כל הדברים שאסור לי עכשיו לאכול.