דברים שאני חושבת עליהם בלילה בחושך

פוסט קיטורים טכני, כל השומר נפשו ירחק.

בדרך כלל אני אזרחית שומרת חוק. והיו לי כל הכוונות שבעולם להיות אזרחית משלמת מיסים. אבל הממשלה שלנו עושה את זה בלתי אפשרי.

כשפתחתי לפני שנתיים את התיק במס הכנסה כבר אז היה ברור לי שזה לא הולך להגמר בטוב (או בכלל).

שעות עמדתי בתור להרשם במס הכנסה רק כדי להגיע ולגלות שקודם, אני צריכה להרשם במע"מ. לא שיש לי ולמע"מ איזו אינטראקציה כי היקף הפעילות של העסק שלי באמת קטן מכדי לעניין אותם אבל נו, שיהיה, ממילא יש יותר מדי יערות גשם באמזונס ומובטלים בישראל, צריך עם שניהם לעשות משהו לא?

מאז, המצב הולך ומתדרדר.

הפרנסה אצלנו ברוך ה' טפו טפו טפו לא מאד בדוחק. אממה - מורכבת משהו. יש לי משכורת, מלגה והכנסה בתור עצמאית. ויש לי גם איש שיחיה ויבדל לחיים ארוכים שמשום מה מופיע על כל התעודות הרשמיות של העסק שלי  מאז שהתחתנו למרות שאין לו יד רגל או בדל ציפורן מושקעים בו. ולא שאכפת לי להתחלק איתו בהכנסות, אבל ממש לא ברור לי איך הוא נעשה יו"ר החברה כשכף רגלו מעולם לא דרכה במשרד (המטפורי) או במס הכנסה. וזה, שתזכרו, מגוף ממשלתי שכדי לשנות בו את ה' הידיעה בשם העסק שלי, הייתי צריכה לעשות 5 טלפונים, למלא 3 טפסים, ולבוא לחכות בתור האינסופי פעמיים, כי בראשונה הפקיד בדיוק היה בחופשה בקריביים.  

לדווח על ההכנסה הזו באופן שיאפשר לי לשלם את מיסי כחוק זה - אין לי שום אנלוגיה משעשעת, ובחיי שניסיתי אבל זה לא מצחיק, זה פשוט בלתי נסבל.

על השוק שחטפתי כשגיליתי  שאני חייבת כסף לביטוח לאומי רק בגלל שאני נושמת כאן את האוויר התגברתי. על העובדה שברגע שאני פותחת עסק, לפני שהוא הכניס לי 10 אגורות שחוקות (אי אפשר להרוויח בישראל רק אגורה אחת, תשאלו את סופרפארם, לכל אחת בודדה הם מוסיפים עוד 9 שלא ישעמם לה בקופה שלהם), החוב שלי לבט"ל כמעט מוכפל, כמעט התפוצץ לי הוריד והבלגתי. כשהם דרשו על סמך השומה של 2006 להכפיל אותו שוב - נשברתי וביקשתי שיוותרו לי. שנה וחצי עוברות עד שהם עולים על טעויות ומחזירים את הכסף גם זה רק אם מנדנדים להם השכם והערב, או יותר נכון בין אחת ואחת וחמישה בכל יום שלישי שני בחודש, בתנאי שזה יוצא בירח מלא, כי זה הזמן היחיד שבו הם עונים לטלפון.

שלחו לי טופס.

אני בנאדם אינטליגנטי.  גם האיש לא קוטל קנים. ביני ובינו מסתובבות 35 שנות לימוד ותהרגו אותי אם מילאתי אותו נכון. לויודעת. באמת. יכול להיות שיכפילו לי את המכפלה רק בגלל שעשיתי וי באיזה ריבוע לא נכון. אולי בכלל שווה לעזוב את זה. יכול להיות שלא תהיה לי ברירה - הם שלחו לי את הטופס, אבל לא כתובת להחזרה. על המעטפה רשומה הכתובת של הסניף בצפת ואני, מה לעשות שייכת לסניף ירושלים ויש עוד אנשים שמנסים לתפוס אותם בין אחת ואחת וחמישה חוץ ממני...

אם אני חלילה אאחר בתשלום הם יוסיפו לי ריבית נשכנית והצמדה. אם הם יגבו ממני יותר מדי כסף, הנשמה תצא, אדם ילך על מאדים והקרחונים ימסו כולם לפני שאני אראה מזה שקל בחזרה.

כל זה עוד לפני שדיברנו על מס הכנסה. שכדאי למלא את הטפסים שלהם צריך פוסט דוקטורט בטפסים. והם אמנם מוכנים לעזור, אבל רק באפריל, יומיים לפני שצריך להגיש את הטופס הֵ%^&%$### ואת התור שם אפשר לראות מתחילת הרחוב.  כמו ביטוח לאומי, הם דורשים מקדמות. בניגוד לבט"ל, הם מחזירים את הכסף אם גבו שלא כדין, ואפילו עם ריבית, אבל אחרי כמעט שנתיים שבהן האיש ואני מה לעשות, צריכים לאכול ולשלם שכר דירה.

אני שמחה (טוב לא שמחה, אבל מוכנה בלית ברירה כי הכלא לא נראה לי מקום אטרקטיבי במיוחד) לשלם את המיסים שלי. אני פשוט רוצה שזה לא יהיה כל כך קשה. אני רוצה שיאפשרו לי לדווח בסוף כל שנה על ההכנסות שלי, מכל המקורות, בטופס שלא דורש ממני 3 ימים ושני יועצי מס, שעולים יותר מכל ההכנסה השנתית שלי. אני רוצה שלא ידרשו ממני מקדמות בלתי אפשריות. רוצה שלא יסתמכו על ההכנסה שלי מלפני שנתיים כדי לקבוע אותן, רוצה לשלם מיסים בתחילת ינואר ולא בסוף אפריל ויותר מהכל אני רוצה שזה לא יהיה כל כך מסובך.

ההתנהלות הזו מעודדת אנשים להיות שכירים. ככה לא בונים מדינה.

עוד דבר שלא אמור להיות קשה כל כך: לגרד את האוזן השמאלית עם הרגל הימנית. לפחות זה מה שטוענת המורה שלי (!) ליוגה (!!!)

פינת הפלצנות (חדש!!):

היום הלכתי (בפעם השניה!) לשיעור יוגה (פרטים כשהתחושה ברגליים שלי תחזור). אחר כך האיש והאני הלכנו לסושיה הקרובה למקום התעמלותי ואכלנו אוכל יפני עם מקלות סיניים. 

שופוני אני, כאילו כזה, צפונבונית.