נכון שבמבט ראשון זה נשמע נורא אטרקטיבי וזול.
אני מודה, זה מפתה.
אבל תזכרי שאצלכם לא מאמינים שהחלק "הלבן" (חזה) של העוף הוא בכלל אכיל.
את בטח תגידי לעצמך, לא נורא, בשביל שקל שבעים אני פשוט אזרוק חצי עוף ועדיין אצא מורווחת. אבל עוד כשתגידי את זה יתגנב לליבך חשד שיזכיר לך שאת פולניה, ושלא זורקים אוכל. את תנפנפי אותו ותזכירי לו שהשואה עברה כבר ונו - זה עוף בשקל שבעים. אבל את טועה.
שבוע יישב לו העוף בפריזר שלך ולא יפריע לך בכלל. את עוד תרגישי טוב עם זה כי חסכת כסף. ואז סופהשבוע יגיע.
את בדיאטה מה שאומר שאת מבשלת הרבה, כי צריך לפרוק איכשהו את כל האובססיה הזו עם אוכל.
ויש לך המון זמן ואורחים לשבת אז את תכנסי למוד עקרת בית מלא.
את תפשירי את העוף, תחתכי את החלקים הטעימים שלו ותורידי ממנו את העור (כי את בדיאטה וגם כי עוף בלי עור נראה יותר אלגנטי וחוסך סופט אנד איזי). ובאופן כללי תמזמזי אותו בכל מיני צורות שהקצב היה עושה בשבילך אם רק היית קונה עוף נורמלי.
את גם תחליטי להוסיף לתבשיל הגריסים שלך גם את הכנפיים כי הן קטנות ולמעשה טעימות למדי וכי לא זורקים אוכל.
ועדיין, בסוף כל הפצ'קראי ישאר לך חזה עוף על קרש החיתוך.
וזה לא חזה היפוטתי, זו חתיכת עוף ענקית שפשוט יושבת שם. את והיא שתיכן יודעות שלפח, היא לא הולכת.
אז את תחליטי להיות יצירתית ולהכין גיוזה.
את תשבי ותפרקי את החזה לחתיכות קטנטנות. תקצצי בצל, ותטגני אותו עם העוף עד שהעוף ילבין כולו והבצל יזהיב.
את תבשלי בטטה תמעכי אותה ותערבבי את הכל ביחד עם קצת חוויג' ומלח.
את גם תכיני בצק מ-200 גר' קמח ו2 ביצים.
את תשבי להכין מהבצק עיגולים בקוטר 10 ס"מ ובעובי דף.
אבל את לא דורעם גונט (ההוא מהארץ עם המתכונים שאפחד לא אוכל כי הם פשוט מורכבים מדי לאנשים שלא נשאר להם חזה עוף מיותר ביום שישי בצהריים) ואין לך בבית מכונה להכנת פסטה.
אז את תשבי ותרדדי את הבצק, הקשה כמו בטון מחוסם, במערוך ידני. נכון את תגידי לעצמך שזו התעמלות שעוזרת לך למנוע אוסטיופרוזיס.
את אפילו תעשי עיניים לאיש ותשכנעי אותו לעזור כשאת מסבירה לעצמך שעוד יש לך איזה 20 שנה עד שאוסטייופרוזיס באמת צריך להדאיג אותך.
אבל האיש באיזשהו שלב ישבר ויכריז שלא יתכן שלהכין אוכל יצרוך יותר אנרגיה משמקבלים מהתוצאה הסופית, זה לא טבעי ואם זה היה המצב המין האנושי היה נכחד מזמן. הקיצור הוא ינטוש אותך לרדד ולחתוך עיגולים בעצמך.
באיזשהו שלב את תשברי סופית ותשתמשי בבצק בעובי מילימטר וחצי, שזה כבר לא גיוזה אלא קרפלעך, וגם אם תשפכי רוטב סויה על המילוי - זה לא ישנה את העובדה שאת מכינה קרפלעך, מאפס, כמו אחרונה הפולניות.
את תצלי אותם 3 דקות ותאדי אותם 10דקות וחצי נוספות ולא 3 כמו במתכון המקורי. את תעשי את זה לא בגלל שאת חכמה יותר מדורעם (ואת כן, והמילוי שלך יותר מוצלח משלו שמכיל, רחמנא לצלן, פלפלים) אלא כי הקרפלעך שלך עבים מדי ולבשל בפולניה לוקח יותר זמן מביפן.
בסוף כל זה את תקבלי מהאיש את התגובה הפושרת "נחמד".
הקהל האחר (בני דודים חסרי תרבות ואמא שלהם) לא יסכים לטעום בכלל, ואם סוף סוף תשכנעי את הבוגרים בגופם להכניס את זה לפה, אפילו "נחמד" לא תקבלי מהם.
את אפילו תנסי את זה בעצמך למרות שמן הסתם הדיאטה שלך לא כוללת דברים שעשויים מבצק כי לא ייתכן שזה כל כך לא מוצלח אחרי כל ההשקעה ותגלי שזה דווקא די לטעמך, אבל אסור לך לאכול את זה.
את גם תרגישי אשמה נורא כשתעלי על המשקל למחרת בבוקר.
בחישוב קל השקעת שעתיים וחצי עבודה, ששוות בערך 600 ש"ח אם היית משקיעה אותן מול המחשב נגיד, בלהכין אוכל שילך בסוף, בדרך זו או אחרת לפח.
כל זה, כי קנית עוף שלם בשקל שבעים.
לא חבל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הלוואי ש