לאחרונה אני מוצאת את עצמי עם רצון לכתוב ולספר פה על הרבה דברים, אבל כל פעם שאני מתיישבת מול הלייאאוט המדכא והמבולגן הזה של ישרא נעלם לי כל החשק. אני שומרת לעצמי בטיוטות נקודות ונושאים שבא לי להרחיב עליהן, אבל עד שיש לי כבר זמן וכוח הם כמעט ולא רלוונטיים יותר והמון דברים פשוט לא נכתבים אף פעם במלואם. מצחיק שפעם הייתי כ"כ משקיעה במקום הזה והייתי דואגת לכל פיפס גם בכתיבה וגם בנראות של הבלוג הזה. אבל עם איך שהמצב בפלטפורמה היום, והעובדה שרוב החברים שלי לא מסוגלים לקרוא כאן כי האתר בקושי מתפקד בשבילם, אני רואה מעט מאוד טעם בזה.

מצד אחד אני מברכת על כך שיש לי איך להעסיק את עצמי, מצד שני ממש חסר לי רצף של ימים בלי הכרח לצאת מהבית... אני נמצאת ברצף כזה עכשיו והוא עדין מרגיש לי קצר ויש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להספיק לעשות שבד"כ מקבלים עדיפות נורא נמוכה... לערוך תמונות, לכתוב פה, להשלים פערים עם אנשים, לתקן את הוואקום לפני שתפוג האחריות (למרות שהבנתי שהשירות לקוחות של אריג'נט על הפנים ואולי לא יצא מהאחריות הזאת כלום במילא ואולי בגלל זה אני דוחה את זה).
מאז הפוסט הקודם אני בחופש מאוד מבורך, שהתחיל בשבילי ובשביל רובנו בצורה לא כיפית בכלל. או במילים אחרות, איך שסיכמתי לחברה שלי לפני חודש וחצי: "גם אין באמת חופש וצריך לעבוד, גם צריך לכתוב פרוסמינר, גם משעמם טילים, וגם יש אשכרה טילים". 

היי.. אותי זה הצחיק בכל אופן P:
אז כאמור החופש התחיל בזה שמצאתי עבודה. שנה שעברה בחופש עבדתי בקופות של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, והשנה בגלל שלא היה מקום בקופות סידרו לי עבודה דרך אחראי המיחשוב, שזה נשמע הייטקי והכל אבל בתכלס מה שאני עושה זה זה פשוט מפעילה עמדת משחק קינקט לילדים בתערוכה על עפיפונים. אני מגיעה, מדליקה מחשבים ומסדרת שולחנות לסדנה שיש ליד, יושבת כל המשמרת על המחשב שלי וגולשת באינטרנט ואז הולכת הביתה. בחופש הגדול של הילדודס היה די שואה ורציתי למות כי היה לחץ מטורף ו500 ילד ביום, אבל מאז שהם חזרו ללמוד זאת באמת עבודה חלומית בשכר ממש שווה ויש 15 ילדים ביום במקרה הכי נורא. והדבר הכי חשוב שיש לי את הבוס הכי מושלם וסחבק בעולם וזה משפר את העבודה פלאים. 
החופש המשיך בזה שהייתי צריכה לכתוב עבודת פרוסמינר, שזה מעין עבודת מחקר קטנה שצריכה להכין אותנו לכתיבת סמינר שנה הבאה. הקורס פרו"ס שבחרתי בתחילת השנה הוא "מוות בתרבות המערב", שזה הכי אני אז לא היה לי קשה למצוא נושא לכתוב עליו את העבודה ויצא שלא סבלתי יותר מדי ובסוף גם כתבתי עבודה הרבה יותר ארוכה ועם הרבה יותר מקורות מהחברות שלי שאיתי בקורס וצחקתי איתן שאם הייתי עושה ריווח ושוליים רחבים כמו שהמליצו לנו לעשות, אז כבר יש לי עבודת סמינר לשנה הבאה. כתבתי על חשיבות של רעיון חיי הנצח ביוון העתיקה (וביתר דיוק, איך הרעיון של חיי נצח מתבטא במיתולוגיה דרך סיפוריהם של אכילס ואודיסאוס ביוון הארכאית), שזה בטח נשמע לכם כמו הרבה ממבו ג'מבו, אבל אותי זה דווקא ממש מעניין ולמדתי הרבה תוך המחקר והכתיבה. רק חבל שכל העבודה הזאת שלקחה לי כמה שבועות טובים, בסוף מיועדת לעיניו של המרצה שלי בלבד ואף אחד אחר לא יהיה מעוניין לקרוא אותה. 
אחרי שסיימתי לכתוב את העבודה ועבדתי במוזיאון עוד קצת סוף סוף הגיע התאריך המיוחל של הטיסה לאירלנד D::::
האמת שלפני הטיסה לא התלהבתי כ"כ, וזה כנראה כי אף פעם לא ממש קראתי על אירלנד או התעמקתי במדינה הזאת וגם כי הטיול הקודם שלי שהיה לאתונה התברר כנפילה לא קטנה. אבל עכשיו כשחזרתי אני יכולה להגיד בפה מלא שנורא נהנתי ואני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה חזרתי מחו"ל עם רושם כ"כ חיובי למרות שהיו גם לא מעט בעיות. הייתי שמחה להרחיב על זה עכשיו, אבל בהתחשב בזה שעוד לא כתבתי או העלתי תמונות מאתונה, אולי כדאי שאתחיל בזה ואשמור את אירלנד לפוסט הבא. 
וזהו, סה"כ אני אמנם לא מתגעגעת כ"כ ללימודים, אבל אני מוצאת את עצמי מתגעגעת נורא לשותפות שלי ולדירה שלנו. כל מה שאני עושה בחופש זה לדבר איתן בוואטסאפ ולקנות דברים לקשט איתם את החדר שלי בירושלים.... מה שגרם לי לפתח התמכרות קשה לאיביי וזה עוד פוסט בפני עצמו שיבוא מתישהו בעתיד הרחוק. 
לגבי המערכת שלי לשנה הבאה ששיתפתי את ההתלבטויות שלי לגביה בפוסט הקודם, נכון לעכשיו רק עשינו את התיעדוף אבל עוד לא קיבלנו תוצאות. בחרתי איור בקורס חובה, שזה הדבר היחיד שהוא ודאי לגבי המערכת שלי לשנה הבאה, אבל כל שאר הדברים תלויים במערכת ממוחשבת ואני לא ממש יודעת מתי יהיו תוצאות. סה"כ ניסיתי לאזן ולקחת דברים לא רק באיור אלא גם ב"עיצוב", כמו אינפוגרפיקה, ברודקאסט וטיפוגרפיה (יש קורס בטיפוגרפיה ידנית שאני ממש חמה עליו) ונקווה שזה גם מה שיהיה כאשר נקבל תוצאות, אחרת מקומות יתחילו להתפנות בקורסים האלה כשסטודנטים אחרים יתחילו להעלם "באופן מסתורי" . 

טוב מאחר וכבר מאוחר מדי לעשות פוסט אתונה מרוכז אז אני פשוט מעלה לכאן תמונות נבחרות ביחד עם עוד תמונות לא קשורות שהצטברו לי במחשב:

שרידים ארכיאולוגיים באקרופוליס של אתונה. חלמתי כל חיי לנסוע לשם, וכשהגעתי לשם לאכזבתי הרבה הוא היה בשיפוצים ומפוצץ בתיירים \:

נוף ממרומי האקרופוליס. (ההר שרואים זה הר ליקאויטוס, שגם עליו עלינו, וגם הוא התברר כלא שווה את הכסף)


מה שכן ממש שווה באתונה זה כל המזכרות שאפשר לקנות שם, יש שם המון והן עולות גרושים וקנינו שם המון דברים, אלה שתי דוגמאות, פסל קטן ואמפרה של בושם.


רקדנים מקצועיים מנעימים את זמננו בשיט שלקחנו לעבר איים קטנים שנמצאים לא רחוק מאתונה. השיט הזה היה הדבר הכי מוצלח בכל הטיול. 


חתולים נחים מתחת לתותח ישן באי הידרה.


הפרתנון המפורסם מהאקרופוליס (אני שעה מנסה לסדר את התמונות לפי הסדר בממשק הנוראי פה, זה לא כזה הולך לי).


מקדש אפיאה באי אאגינה. היה הרבה יותר כיף לצלם אותו מהפרתנון לפחות. אם אתם באזור, שווה לקפוץ.


יונה שחושבת שהיא צב בפארק המרכזי של אתונה.

כלב שצד את מבטי באי הידרה. 


נוף מהשיט.





זה עד כאן מבחינת אתונה. לצערי לא היו תמונות יותר מדי מוצלחות, כנראה כי לא היה לי כ"כ חשק לצלם שם.
עוד אין תמונות מאירלנד, אבל כן אספר שמצאנו שם רשת ממש זולה ושווה שקוראים לה penneys (בשאר אירופה קוראים לה פרימארק) וקנינו שם המון דברים שווים בגרושים. כל הדברים על המיטה הזאת עלו במצטבר אולי 100 יורו, שזה פחות מ500 שקל. בארץ הייתי מגיעה לסכום הזה אחרי 3 פריטים במקרה הטוב. 

קופסאות חדשות לאוסף קופסאות הפח שלי [=


היה לי משעמם בעבודה אז החלטתי לצייר את השותפות ה100ממות שלי ויצא אפילו די דומה ועכשיו אני יודעת שיש לי עתיד בציור אנשים ברחוב אם אני לא אצליח לעשות עם עצמי משהו. -.-"


זהו, עכשיו כשסיימתי לזרוק לפה המון שטויות במרוכז, אני יכולה לסמן וי על עוד משהו שרציתי לעשות בחופש.
חג שמח לכם [=