בשונה מכל פוסט בשבוע האחרון שבו (כמעט) לא התלוננתי על רמות השיעמום שלי, החלטתי עכשיו כן להתלונן.
מ-ש-ע-מ-ם ל-י!!!
מצאתי אחלה אתר שבו צריך לרשום שיר ואז האתר מוצא מתוך מאגר עצום של שירים את המילים שכתבתם ובעצם שר את השיר שלכם... אחלה אתר.
מה עוד?
אתמול הייתי בעיר (כמו שכל קוראיי בלוג זה יודעים).וגיליתי ש:
רותם נראה מאוד מבואס (טוב, אני מניח שגם אני הייתי מבואס עם הייתה לי כתף פרוקה).
כרובי נראית ממש בסדר בניגוד למה שחשבתי (או שנאמר לי לחשוב על ידי מורן)
עומר לא מת על רותי (וזה עוד נאמר בעדינות...)
רותי עדיין לא התגברה על עומר לגמרי (למרות מה שהיא אומרת)
ישגב מגדיר מחדש את המילה תמוה.
צוראל?-צוראל?!?!?!?!?
נועה עייפה בצורה מפחידה (ובעצם שום דבר לא השתנה מאז שהפסקנו לדבר).
כשנכנסנו לבבט (אני רותי ישגב וצוראל (צוראל?!?)) ישבו שם כבר עומר,רותם,רעות ונועה אהה... וחני.
קודם כל חני נראית כמו העלאת גרה של פרה אפגנית חסרת גפיים. טוב, נו, אני מגזים אבל לא יותר מדי. רותי נכנסה וישבה בגבה לעומר שהתעקש לגעת בחני (7 ג'וינטים וגם אתם יכולים). רותי דיברה עם רעות ועומר דיבר איתי נועה ישבה בדד וצוראל דיבר עם ישגב. עומר ציין כמה פעמים שהחבורה הזאת לא מתאימה כל כך. חבל, פעם חבורה כזאת יכלה להתאים. עכשיו אני די בספק לגביי זה שרותי ועומר יחזרו. תמיד חשבתי שהם יחזרו אבל עכשיו זה כבר נראה בלתי אפשרי. חבל או לא הזמן יגיד (או יותר נכון יראה אבל זה פתגם עילג). לנועה אמרתי רק היי כשראיתי אותה והיא אמרה לי גם היי. נחמד. ואז רציתי לחזור הבייתה וגם היא רצתה אז שאלתי את עומר אם הוא חושב שזה יפריע לה. הוא כמו אוטיסט במקום לענות לי, הלך ושאל אותה... בדרך לתחנה גם אני שאלתי אותה אם זה לא מפריע לה והיא אמרה שלא. כל הדרך לתחנה הייתה שתיקה מביכה. בתחנה נועה ישבה על הספסל ובאה חבורה של 6 ערסים וגירשו אותה בערך משם (היא הלכה מרצונה החופשי) וצחקנו במשך איזה 5 דקות. באוטובוס כבר התחלנו לדבר ואני חושב שזאת הייתה שיחה נחמדה שזרמה ולא הייתה תקועה כמו שתיארתי לעצמי. בסוף נפרדנו ואני מת לדעת אם תהיה לזה המשכיות. אני בעצם לא יודע מה אני רוצה.
זהו עכשיו אני שוב מוצא את עצמי בעבודה. שוב אין לי מה לעשות (האולימפיאדה משעממת עכשיו). נראה לי שאני אעלה לצהריים. תאחלו לי בהצלחה.
פרות אפגניות לא שולטות.
לעומת זאת,
להקת אורית דורית חנית וקופצנית, כן.