"את החיים צריך לחיות במבט קדימה, אבל מבינים אותם כאשר מתבוננים לאחור"

הימים האחרונים קשים :|

והמשפט היחידי שהתחברתי אליו משומה.. היה מהשיר "אולי הפעם"

"אנשים עוצרים לרגע, מסתכלים ואז הולכים"

אני מרגישה לבד..

ושלא יבינו לא נכון..

פתאום היה גל של מוזרות מכולם..

כולם שונים.. משתנים לכמה ימים וחוזרים לעצמם..

וזה נראה כאילו רק אני שמה לב לזה..

או שזה פשוט מרד מלמעלה :/

אני תקועה בבית כמה ימים ואין לאן ללכת מפה..

אני מתה לצאת או שמישו שלא ראיתי הרבה זמן יבקר...

אני כ"כ מתגעגעת לפעם..

אנשים כ"כ חסרים לי..

אני מתגעגעת להמווווווון המון אנשים :/

כאילו תביאו לי אוטו רשיון ומלווה ואני מסודרת!

אפילו לבקר לכמה זמן ולחזור לבית..

או מכונת זמן שתחזיר אותי לאיזשהו יום כייפי ולהרגיש ת'הרגשה של אותו יום עכשיו!
לחבק אנשים!

לאהוב אותם שיהיו מודעים לזה..

זה כאילו חסר תקווה :|

אוי זה נשמע כאילו לא דעת מה..

בע זה לא השפה שלי.. אבל זה ככה.. ואין דבר מעודד עכשיו..

אני מרגישה כאילו יש סביבי כעס.. סוג של כעס.. וזה מציק ><

הלוואי שמישו היה לידי עכשיו מחבק.. ומבין..

אאאאעעע

הצילו!?..

איי מיס יו פיפולל.. :/

33333>

תבקרוני?

המומולדת בקרוב.. הלוואי שזה יסתדר עד אז..

לראות אנשים ולצאת קצת מהמקום הזה שנקרא בית..

ל"ט..